למה הקונסולות מקבלות את התגיות האלה? מה מביא אנשים לחשוב "XBOX זה לקשוחים! PS3 זה לכבדים! Wii זה לקוריאנים וילדים בני 8"! איך יכול להיות שמוצאים ילדים בני 8 משחקים ב-Gears of War ב-Xbox Live, בעלי מניות בבורסה שורפים קצת קלוריות ב-Wii Sports ועדיין מוצאים שחקני הארדקור משתגעים על Resistance: Fall of Man או GTA IV ב-PS3, ואנשים פוערים פיות? הגענו למצב שאפילו המכשירים שאנחנו משתמשים בהם גורמים לאנשים אחרים לתייג אותנו כ"כזה" או "אחר".

יכול להיות שהחבר'ה בחברות הגדולות ממשיכים לייצר משחקים לפי ה"שם" שיצא למכונות שלהם? מאז ומעולם הקונסולה החדשנית של סוני, מהראשונה, תמיד דחפה קדימה למשחקים שהם קצת יותר ממה שהיה מוכר במחשב. כשמחשב Doom ו-Quake זרחו, החבר'ה ב-Capcom פרסמו עשרות ומאות משחקי מכות ל-PS1 ויצרו קידמה חדשה למכונה שהייתה ידועה כ"ארקייד ביתי". לעומת זאת, המפתחים עבור מייקרוסופט התחילו ליצור את הז'אנרים המפורסמים של קונסולת ה-X בניהם Halo 1 ו-2 שהפכו לשלאגרים לא מהעולם הזה והצליחו אולי יותר מכל משחק שאי פעם יצא על הקונסולה.

השפעת Xbox 360 על אנשים חפים-מפשע

ומה עם Nintendo? מריו, פוקימון, ומשחקים לילדים - וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. מישהו לוקח את ה-Wii כקונסולה שיכולה להתחרות בכסאח שאפשר לקבל מה-Xbox 360 או האיכות של ה-PS3? מישהו חושב שהקונסולה של מיקרוסופט יכולה לייצר כיף משפחתי כמו ה-Wii, או שה-PS3 (שמנסה להביא אותה בהפוכה עם Little Big Planet) תגיע למימדי אונליין של Xbox Live?

החברות האלה יצרו לעצמן שם בתעשייה מהרגע הראשון שהתחילו לפרסם משחקים, והן שומרות על זה. נינטנדו נשארת עם סוגי המשחק הילדותיים יותר, המצויירים יותר, והקלילים יותר - אולי כדי שלא תרגיש שאתה צריך לבנות מזבח לקונסולה בסדר גודל של ה-PS3, אלא לחבר את הנונצ'ק ל-WiiMote ופשוט לנופף בכיף? אולי הקלילות והפשטות של ה-DS וה-Wii באמת הם מה שגרמו למכירות יותר מכל קונסולה אחרת מאז יציאתן? או האם זה המחיר? המוניטין? רשימת המשחקים?

דבר אחד ברור - בעולם שאנו חיים בו, או לפחות עולם הגיימינג שאנו חיים בו נוצרה הפרדה מובהקת מאוד בין שחקני קונסולות. בין אם אתה שחקן ה-Xbox שרק רוצה הריגות ברשת, או שחקן ה-Wii שאוהב להנות עם המשפחה - עכשיו גם מותגים מסוג אחר, הקונסולות, גורמים לך לבלוט בצורה כזו או אחרת בחברה של היום.

עולם הגיימינג, בערך כמו כל עולם ספורט אחר בעולם, בנוי ברובו מגברים וממעט נשים. אז לא כמו בכדורגל ובכדורסל, בהן קבוצות הנשים יותר פופולריות ואפילו זוכות לליגות, גביעים ותחרויות נפרדות, קיים ספורט (ממש כמו הספורט המוטורי) עם כמות נשים זעומה ביחס לכמות הגברים. אני לא מדבר על ספורט אמיתי, אלא על גיימינג (מי שרוצה לקרוא לזה ספורט אמיתי יכול באותה ההזדמנות גם לקרוא לי יחזקאל ולקרוא לדוקים "היאבקות במשקל כבד").

בשנים האחרונות זכינו לראות עוד ועוד את בנות המין היפה מתערבבות יותר ויותר בתחום הגיימינג. בין אם זה קבוצות לבנות בלבד כמו FragDolls או ארגון שמשלב קבוצות מסויימות של גיימריות, כמו ReasonGaming. אפשר אפילו לקחת כדוגמא את ToSsGirL (הידועה גם כ-medic), שחקנית StarCraft קוריאנית מהטובות (ואפילו מהטובים) בעולם המנסה בימים אלו להשתלב בתחרויות גיימינג לגברים בלבד.

ToSsGirL

אני לא רואה סיבה למה בנות צריכות להבדיל את עצמן מבנים, במיוחד בספורט כזה בהן בנות הן כמו פיל בחנות חרסינה מבחינת כמות תשומת הלב שהן מושכות. כשבחורה נכנסת לשרת ישראלי של COD4 ומצהירה על מיניותה בפרהסיה, הרי ברור שכל הילדים הקטנים יתחילו עם הרמיזות הבולטות להפליא והמבוגרים יותר בניהם יתחילו . . . איתה. אני לא מנסה לשנות את העולם, התייחסות כלפי נשים בכל מקום, סובבת סביב אותו עניין. "אני בחור, ואני חזק, חכם, ומוכשר יותר." מן הסתם, טענה זו אינה נכונה. למען האמת, רק לפני שבוע ניצחה האישה היחידה בסבב ה-Indy 500 במירוץ ולקחה את המקום הראשון והרבה מאור הזרקורים.

למען האמת, דבר דומה קרה גם בויגיימס. גל איינהורן, שעם כל הכבוד לה אני באמת לא יודע מי היא ומאיפה הביאו אותה, כתבה "בלוג" קטן בכמה חלקים שהגיע לעמוד הראשי בזכות -אין לי מושג מה- על עלילותיה בתחום הגיימינג. האם שחקניות כדורסל כותבות על כמה שהציפורניים שלהן נפגעו במשחק הליגה האחרון שלהן? או שחקניות כדורגל המתלוננות על הפדיקור שנהרס? ממתי שומעים על דבר כזה, ולמה זה אמור לעניין אותנו ש-X בחורות משחקות במשחקי מחשב, ועם כל הכבוד לסקיל של ה-FragDolls, למה אתן לא יכולות להיות קבוצה כמו כל הקבוצות?

Team FragDolls

דברים כאלה בדיוק גורמים לעולם הגיימינג להיות מחולק כל כך בברוטאליות לגברים ונשים. דברים כאלה מונעים מעולם הגיימינג להיות עולם שבו שני המינים משחקים, ואף אחד לא סופר את המספרים. דברים כאלה גורמים לקבוצות כמו FragDolls ולשחקניות כמו גל איינהורן ו-medic להתבלט ולהיות מיוחסות כ"גיימריות בנות", ולא כ"גיימרים". אני לא מאמין שאני הולך לכתוב את זה, אבל אולי נלמד קצת מ-World of Warcraft?

אי פעם תהיתם מה היה קורה אם שני משחקי היריות הגדולים האלה יפגשו, ואפילו יביאו ילד לעולם? עכשיו כבר לא צריך לתהות. Warsow פה כבר הרבה זמן (והוא חינמי), אבל כמה ישראלים באמת מכירים אותו?

Warsow הוא משחק יריות מהיר, ממש כמו Quake -הנשקים סובבים סביב אותו הרעיון, המפות בנויות כך שיהיה אפשר לעשות "דאשים" (קפיצות ותזוזות מהירות) לכל אורך המפה בלי לעצור והמשחקיות ממש זהה. המשחק מציג גרסה "מצועצעת" וחינמית של Quake. בזמן ש-Quake רץ על מנוע כבר יחסית ונראה טוב מאוד, Warsow מציג גראפיקה "מצויירת" הנראית כמו קומיקס או סרט מצוייר כלשהו, במשחק יריות כיפי, מהנה, וחינמי.

המשחק מציג מגוון מפות מעניינות (כמות מכובדת ביותר) הבנויות עם מקפצות, גשרים, טלפורטים והמון המון מקומות גבוהים שאפשר לקפוץ מהם. המשחק פועל כמשחק אונליין בלבד, אין קמפיין לשחקן יחיד והמשחק פועל אך ורק בשרתי האינטרנט המצויים בכל רחבי העולם, וכל אחד יכול לפתוח שרת משל עצמו, לסדר הגדרות עפ"י מה שהוא וחבריו מעדיפים - ולקפוץ ישר להריגות.

בדומה ל-Quake, אפשר לבחור בין רובה הברקים החזק, הריילגאן הדורש דיוק גבוה, רובה הטילים האהוב מ-UT ומ-Quake ואפילו רובה הרימונים, כדי להרוג את הבחור שמתחבא מתחת לגשר. הנשקים מתפקדים בצורה יוצאת מן הכלל ואפילו שהמשחק לא נראה כמו Crysis ולא פועל על מנוע Unreal 3.0, המשחק מרגיש ומתפקד כמו משחק בסדר גודל כזה, ועובד אפילו על המחשבים החלשים ביותר.

נמאס מ-Quake? רוצים להתרענן מ-UT?
הורידו את Warsow עוד היום!

האם עד כה חשבתם שאיש הברזל מגניב? האם שמעתם אי פעם על איש הברזל? רגע, ראיתם את הסרט בכלל? בין אם התשובה לשאלות הנ"ל היא כן או לא, אין שום הבדל, המשחק החדש מבית Sega ו-Marvel שעוקב אחר עלילות הסרט Iron Man מצליח להגיע לשיא האכזבה.

בית היוצר של סגה, שם מוכר ומבטיח בתחום משחקי המחשב ויצרנית סדרות הקומיקס המצליחה בעולם, Marvel, מתאחדות יחדיו כדי ליצור את השילוב האימתני בין עלילה למשחקי מחשב ומביאה לנו את המשחק החדש (לשחקן יחיד בלבד) Iron Man! המשחק עוקב אחר עלילות הסרט ועלילות הסרט בלבד, בתוספת כמה פרקים שלא קשורים בשום צורה לסרט (אולי לקומיקס כן, אבל אותו לא קראתי) שאותו הספקתי לראות לפני שפתחתי את אריזת המשחק.

ספיידרמ..סליחה, איירון מן

כאמור, Marvel היא אחת מיצרניות הקומיקס הגדולות והמצליחות בעולם ואף-על-פי כך היא לא מצליחה להשתמש בצורה מוצלחת במיוחד בעולם משחקי המחשב והקונסולה, ועותק ה-Spiderman 3 ל-PS2 שלי מוכיח את הדמיון המדהים בין המשחק המדובר לבין ספיידי 3 לקונסולה. המשחקים כל כך דומים, שאם מחליפים את פיטר פרקר בטוני סטארק (הבחור עם חליפת הפלדה) מקבלים העתק מושלם.

המשחק, בעיקרו, די חסר תוכן. המשחק מחולק ל-10 פרקים שכל אחד מהם מתמקד בנושא מסויים, שהמטרה בסוף המשחק היא להשמיד את כל נשקי "תעשיות סטארק" בידי האויב. במהלך המשחק נתקלים בהרבה ארגזי נשק וטילים מדגם "סטארק", והמטרה בכל אחת ואחת מהמשימות היא להשמיד כל מצבור אפשרי. הדבר נעשה בצורה נוראית, מונוטונית ומשעממת. אויבים מתים, עוד אויבים באים, קרב בוס שנמשך חצי שעה אבל איש הברזל לא חוטף שום נזק כי, ובכן, יש לו חליפת פלדה מטורפת ולמען האמת אפשר בקלות יתרה לזוז מהר יותר מאויבי המחשב.

המשחק מציג, בין כל פרק, סרטון קצר עם אנימציה ממוחשבת שדי מזכיר את הסרט, הדיבוב טוב והדמויות ממודלות בצורה טובה, אך אין שום קשר בין הקטעים הללו לבין מה שהולך לקרות במשחק. אין שום קטע עם מבצר מעופף בסרט (אוי לא, ספוילר) אך משום מה בחרו לשים קטע די מדויק מהסרט לפניו, השם יודע למה. Iron Man של Sega גורם לך להרגיש חכם יותר ממה שאתה באמת, ואפילו גורם לך לצחוק על המחשב בבוז כי הוא פשוט לא יצליח להרוג אותך - לא משנה כמה גרוע אתה. מנגנוני המשחקיות פשוט עתיקים, ולאויבים אין סיכוי מולך.

לרחף, לירות, להתחמק מאויבים כי אתה יותר מהיר מהם ולנסות ללא הצלחה לדלג על סרטוני גיימפליי שכוללים בתוכם טנקים נוסעים, כדי שתבין שעכשיו אתה גם צריך להתעלם מטנקים, לא רק ממאות החיילים והתותחים מסביבך ולשעוט לעבר המטרה בקלות, ללא הפרעה כלל וכלל. אפילו פן מ-Crysis יש פה, אתה יכול להחליט להגביר את השריון, את כח היריה או את המהירות שלך לזמן מסויים בלחיצת כפתור, מה שהופך את השניים האחרים שלא בחרת לחסרי תועלת בעליל. כן, רק חבל שהוא לא נראה כמו Crysis.

אז, חזרנו לשנת 2004?

פשוט מדהים שאפילו בשנת 2008, שכל משחק בעל עלות הפקה של 13 שקלים (ו-26 אגורות) מצליח ליצר משחק עם גראפיקה סבירה, מגיע משחק שכנראה שדחפו את יציאתו כל כך שפשוט זרקו עליו מנוע כל כך מיושן שאפילו הוא לא תומך ברזולוציה של 1280 על 1024, וכך אתה צריך לבלות את כל 3 שעות המשחקיות שלו. תאמינו לי, זה נורא יותר משזה נשמע.

Iron Man נראה כל כך גרוע - שאפילו באבן ב-Crysis יש יותר פוליגונים מאשר כל דמויות המשחק כולן. על המשחקיות אפשר לרחם, אבל לשחק משחק כל כך נורא בגראפיקה עוד יותר נוראית? זה כבר זלזול כלפי השחקנים. אין הרבה מה להסביר במילים על האיכות הויזואלית של המשחק, אבל כנראה שאחד מהיוצרים חשב שהרבה ערפל (שאי אפשר לשלוט בכמותו), המון באגים, טקסטורות מתוחות והגדרות גראפיות לא ניתנות לשינוי יסיטו את מבטינו ודעתינו.

סרטוני המעבר נראים טוב, בצורה כלשהי, הדמויות איכשהו נראות כפי שהן נראות בסרט אך משחק תחת הגדרות נמוכות ב-COD4 משיג תוצאות גראפיות טובות יותר. נכון, אין להם את ה…רגע, הם Marvel - אתם רוצים להגיד לי שאין להם משאבים של-Infinity Ward יש? באמת, חזרנו ל-2004? התמונות מדברות בעד עצמן, אך אני פשוט הובכתי כנגד המראות המזעזעים שהמשחק מציג.

נשמע מצוין, נשמע איירון מן

תודה לאל - משהו טוב שאפשר להגיד על המשחק הזה. הקולות, ובכן, אחת עבודות הסאונד המרשימות ביותר ששמעתי. אני לא מדבר על קולות הרקע, אלא על הדיבוב. לפחות היה משהו ששיעשע אותי במהלך המשחק. נכון, סגנון ההומור לקוח מספיידרמן - אך הקולות מדוייקים, באים בזמן המתאים ונותנים את המידע שצריך לשמוע, ואי אפשר לבקש יותר מזה ממשחק.

בזמן שקולות במשחקים אחרים צועקים עליך שוב ושוב שאתה פונה לכיוון הלא נכון, או שבעצם מי שאתה יורה עליו נמצא בקבוצה שלך ולא בקבוצה היריבה - אני מוצא את קולו הרדיופוני של טוני סטארק ואת המבטא הבריטי של המחשב שלו קצת מרגיעים לעומת, למשל, Clive Barker’s Clive Barker’s Jericho by Clive Barker, בלשון המעטה.

בשורה התחתונה

בקרוב תוכלו לקרוא את הסיקור שלי על הסרט ב-bonaExtra, ולהתרשם ממה שחשבתי על הסרט. מה שחשבתי על המשחק, ובכן, בהחלט הושפע בצורה כלשהי מהסרט שתפס אותי לא מוכן - כי הוא היה גרוע לא פחות מהמשחק, ועל זה תוכלו לקרוא בקרוב.

משחקים על גיבורי על, עדיף שיהיו מקוריים ולא יבוא מקומיקס. משחקים על סרטים, כפי שכבר הבנתם מכמה וכמה פוסטים על סרטים-לסדרות-למשחקים - לא עובדים, ואישית אני לא סובל אותם. סגנון מדיה אחד לכל דבר, ולא משחק המבוסס על סרט המבוסס של סדרת טלויזיה המבוססת על סדרת קומיקס. לא - לא - לאלאלאלאלאלאלאלא. הספיק לי.

גראפיקה: 6
משחקיות: 4
סאונד: 7
מכניקה: 3
זמן להתרגל: 20 דקות.

צ י ו ן מ מ ו צ ע : 5

אז מה בעצם קורה כשמשחק קונסולה מגיע למחשב? במקרה של Assassin’s Creed, לא הרבה: משחק לשחקן יחיד בלבד לא מהווה מקור משיכה גדול בקרב שחקני הרשת, בזמן שהשחקנים שמשחקים את הקמפיין לשחקן יחיד פשוט לא חושבים שהמשחק הזה, למרות העלילה, הגראפיקה ומנוע המשחק המדהים, שווה את הכסף לחוויה החד-פעמית הזו ומחליטים לדלג עליו, או פשוט להוריד ולהנות מהתענוג בחינם.

מקום על רכבת הכישלונות

אם מסתכלים לצד השני אפשר לראות את Gears of War - משחק זוכה פרסים, אחד מהטובים שיצאו עד היום ל-Xbox 360 ועוד צאצא לשושלת המשחקים המצליחים של חברת Epic Games, נכשל בצורה מוחלטת ביציאתו למחשב האישי (זמן קצר לפני Unreal Tournament 3 שסבל מאותו גורל) והקדים את מה שקרה למשחק המתנקשים של Ubisoft. משחק האמור להיות גדוש בערך משחקיות חוזרת גבוה נתפס משום מה כמשחק שלא שווה להשקיע בו את הכסף, ולאחר שסיימתי את הקמפיין לשחקן יחיד (שהיה קצת קצר אך Gears 2 כבר הוכרז אז אני סולח) ופתחתי את דפדפן שרתי המשחק, נדהמתי לגלות (בדיוק כמו שי זלדיס) ששרתי משחק ל-Gears of War: אין חיה כזו.

ומה צופן העתיד?

28 במאי, 2008: אחד המשחקים המצליחים של שנת 2007, זוכה לציונים טובים למדי ונמצא ברשימת 100 המשחקים הטובים ביותר של GameSpot יוצא למחשב האישי ולפי נתוניו בקונסולת המשחק החדשה של מיקרוסופט יש לו נעליים די גדולות למלא. אני כמובן מדבר על Mass Effect.

אני לא הולך להתחיל בסיקור המשחק כי לא שיחקתי בו, אפילו לא על ה-X360 (למרות שתקבלו אחד כשהוא יצא למחשב האישי) אך אני הולך להסתכל לעבר הלא רחוק במיוחד ולשאול את השאלה: "האם יש דפוס כשזה מגיע למשחקים ללא ערך משחק חוזר?". המשחק מציע שעות רבות מאוד (והוא בהחלט מספק אותן) של משחקיות מרתקת במשחק הפעולה-תפקידים הזה, אך האם הוא ימלא את תפקידו גם כשיגיע לידיים של שחקני המחשב השמנוניים והבררנים? האם צפוי לו גורל זהה לשני המשחקים הנ"ל, שהתחילו את דרכם כמשחקים מבטיחים עד מאוד?

עוד שמונה ימים נגלה.

אוקי, אז אני מודה שאני לא כל כך חזק במשחק קאז'ואל, שלא לדבר על משחקי דפדפן שאולי מההכרות הראשונה שלי איתם היו דבר לא כל כך אהוב בספר של י אך אני מודה שאני מאוהב. לאחרונה אולי ראיתם באייטם הראשי של Vgames את הקישור למשחק.

המשחק הוא שילוב בעצם המשחק הנודע "Pictionary" רק בציורים - בדיוק כמו במשחק הקופסא (וסדרת הטלויזיה לשעבר) "תופסים קו" הישראלי, בו יש הרבה מאוד נושאים וקטגוריות לבחור מבניהן, וברגע שאתה מקבל מילה, אתה צריך לצייר ציור שמדגים את המילה או הביטוי בצורה הטובה ביותר כששאר המשתתפים צריכים לנחש במה מדובר. דבר שיכול להביא לצחוק רציני בקרב השחקנים, אני מודה.

לא, זה לא היה boat, זה היה boot =.=…

אז על המשחק אין הרבה מה להגיד - הדבר הנחמד ביותר בו הוא הסביבה החברותית, הממשק החמוד, הצבעוני, והידידותי להפליא. משחק פלאש מאוד מתוחכם אך באותה נשימה אפשר להגיד שזהו אחד המשחקים הפשוטים והידידותיים ביותר שפגשתי בתקופה האחרונה שהביאו לי כזו הנאה. המשחק פועל בצורה של חדרים עם משתמשים, משתמש מסויים פותח חדש ו"מארח" את המשחק, בזמן ששחקנים אחרים נכנסים לחדרים של משתמשים אחרים וכך מתחיל משחק. כל אחד בתורו מקבל מילה, ויש לו דקה אחת לצייר ולאחרים לנחש.

יש צבעים, גדלים, אפשר למחוק ולעשות כל מני שטויות, אבל בדקה הזו אחד המשתתפים חייב לגלות מה הציור ע"י כתיבת המילה בצ'אט. ברגע שהיא נכתבה תפקיד הצייר עובר למשתמש הבא בתור - פשוט וקל. תשובה נכונה תזכה אותך בשתי נקודות, ואת הצייר בנקודה אחת. בסוף המשחק התוצאות משתקללות, והזוכה מקבל…ובכן…נקודות ומדליות על מקומות מסויימים.

אחד משחקי הקאז'ואל הכיפיים ביותר ששיחקתי לאחרונה.
יש לכם קצת זמן פנוי? משעמם? לחצו פה!

45 שנה בלי מחשבים, מלאי מלחמות, עצב ותקומה.
משחקי 8-ביט ישראליים שאף אחד לא שמע, או שיחק בהם.
בתקופה זו, הייתי צעיר ובבית גם ככה לא היה מחשב.
עם המחשב הראשון הגיעו הדסקטים, ומשחק של שוקולד ורד הגליל.
כוכב כחול, גאווה ישראלית, פיתוח גאוני, שעות של גיחות ברחבי הארץ.
פיפוש, הפנתר הורוד, עוד פיפוש, משחקי אנימציה, עוד פיפוש.
מכל מה שקורה רק הילדים שלנו מרוויחים.
גורדי, איתמר, ועשרות משחקי ילדים.
תעשיית "המשחקים" הישראלית?
באלריום.
פיתוחים ישראליים מדהימים . . .
. . . אך לא בתחום הגיימינג.
Rising Eagle.

יש לנו ארץ נהדרת.

Unreal Tournament 3: אולי אחד ממשחקי הפעולה המבוקשים והמצופים ביותר בשנת 2007. משחק הממשיך סדרת משחקים עטורת פרסים ומציגה מנוע חדש ומטורף לחלוטין למחשב. בשבילי אולי הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות ב2007. הדמו היה לא רע, אבל המשחק המלא לא הגיע לרמה ש-UT2004 הגיע אליה ועכשיו חברת Epic Games ו-Crytek, המפתחת של Crysis נמצאות במצב של הפסדים בשווי מיליארדי דולרים בגלל פיראטיות.

הורדת משחקים בצורה לא חוקית, בשביל כמעט רוב הגיימרים היא אמצעי מאוד שימושי - אחרת איך אפשר לבדוק אם המשחק שווה משהו לפני שקונים אותו? בימינו, אף אחד לא עושה משהו בלי לבדוק אותו קודם ובצדק. העתיד של הגיימינג מונח בידיים של השנים הבאות, אולי אפילו השנה הבאה. בשנה הזו התקבלו כל כך הרבה החלטות נגד קהילת שחקני ה-PC, שיכול להיות שזו תחילת הסוף?

כמובן שאולי הקהילות הגדולות בעולם, Counter-Strike ו-World of Warcraft נמצאות במחשב וסביר מאוד להניח שישארו שם - מפתחות הגיימינג בכל רחבי העולם מראות סימנים של נטיה לכיוון הקונסולות. COD4 - משחק כל כך מצליח בכל היבט וכמובן במחשב האישי מתחיל לסטות לכיוון עולם הקונסולה עם חבילת המפות הרשמית הראשונה שלא זכתה להרגיש מגע של עכבר, ושוחררה אך ורק ל-PS3 ול-Xbox 360. והנה נושא שמאוד קרוב לכולנו, GTA IV לא שוחרר למחשב בזמן זה. אתם חושבים שהחברות סוף סוף הבינו מה הולך?

העתיד לא נהיה ורוד יותר, כותריה הבאים של חברת Crytek הגרמנית לא הולכים להיות אקסלוסיביים למחשב האישי כפי ששמענו - FarCry 2 הולך להיות מופץ גם מחוץ למחשב והכותר הבא של Crysis הולך גם הוא לכיוון הטלויזיה ולא רק למסך המחשב.

Call of Duty 5? אני לא כל כך בטוח, עם יותר מ-80% שחקנים ב-X360. מה לגבי Gears of War 2? לא לא, הוא נכשל טוטאלית במחשב האישי - אני לא רואה שום סיכוי שהוא יגיע אלינו. GTA IV למחשב . . . זה יקח עוד קצת זמן . . . לחסוך ל-Xbox? אני חושב שזו ההחלטה הנבונה היחידה.

בנאדם אחד לא יכול לשנות הכל לבדו,
אבל תעשו טובה, בואו לא נגיע לזה. זה כבר מפחיד.

Lost Via Domus הוא משחק שבהחלט רציתי לשחק כבר זמן מה (ולאו דווקא בגלל הביקורת בויגיימס) וכשסוף סוף השגתי אותו אני חייב להודות שהחיוך המנצנץ שלי נעלם לטובת פה גדול ופעור. אחרי שלוש עונות של הסדרה ובערך 3,482 שאלות שלא נענו אי פעם הגיע הזמן שג'יי ג'יי אברמס יחליט להוציא משחק, הציפיות שלי ממנו היו גבוהות כפי שאני מצפה מכל פרק אך כפי שכבר הזכרתי - האכזבה הייתה גדולה.

לפי סדרת הטלויזיה Lost, טיסה 815 של חברת "אושיאניק" (Oceanic) התרסקה אי שם באוקיינוס השקט ובחלק נפרד לגמרי מהסדרה Ubisoft החליטה להוסיף דמות נוספת לקאסט. המשחק מעניין בין אם אתה מעריץ של הסדרה או סתם אוהב לחקור דברים לעומק, אבל לא מחזיר שום ערך לכסף: המשחק קצר וברגע ששיחקת אותו פעם אחת, אין שום סיבה לשחק אותו שוב.

Lost Via Domus משוחק דרך עיניו של אליוט, צלם שהתרסק על האי בדיוק כמו כולם אבל לא בדיוק כמו כולם סובל משיכחון ורוב מעברו נמחק לחלוטין. תוך כדי המשחק נתקלים בכל הדמויות האהובות, והמשחק מתחיל ברגע ההתרסקות. מיד לאחר תחילת המשחק אפשר לפגוש את ג'ק, סוייר, קייט והרלי, לחזות במטוס העולה באש על החוף, על המזוודות, על הגופות ו…אפשר גם להבחין שאתה במשחק תפקידים.

בסה"כ המשחק די מחובר לסדרה מבחינה ויזואלית אך לא מבחינת המשחקיות. הדמויות מעוצבות באופן די מדויק אך באותו הזמן עבודת הדיבוב לא עבדה כמו שצריך. חלל ההסתובבות מאוד מוגבל, יש הרבה הפרעות בזמן המשחק ותודה לאל שהגראפיקה נראית טובה אחרת לא הייתי מצליח לעבור 5 דקות משחק בלי להקיא את הנשמה שלי. בסה"כ, כולנו יודעים ש-Ubisoft יכולים לעשות יותר. מדובר באחת מסדרות הטלויזיה המצליחות בעולם, לא הייתם יכולים לנסות קצת יותר?

כן - אתה נכנס לסדרה דרך המשחק. הפלאשבקים מתחברים בצורה טובה, הסביבות והתאורה נראים טוב והסיפור משתלב בצורה סבירה לשתי העונות הראשונות, אני אגיד את זה לזכות המשחק. ככשיחקת משחק אחד שמבוסס על סרט או סדרה, שיחקת את כולם. הסוף של המשחק הוא אולי הדבר הכי הזוי שראיתי שקשור לסדרה, אפילו יותר מהסדרה עצמה. אליוט מתחיל לשוט בסירה אל האופק בזמן שהאי כולו מתחיל לרעוד. אליוט שם לב שמעליו יש מטוס, ונחשו איזה מטוס זה? (הנה רמז, הוא מתפרק לשניים בזמן שהוא באוויר) המסך נהיה שחור, ואליוט מתעורר בחזרה על האי.