לאחר שנים של ציפיה (כן, שנים) מגיע אלינו סרט פראגים חדש מבית היוצר של Shookies, הלוא הוא תום מרום, אחד מהשחקנים הבולטים בקהילת UT2004 ו-Call of Duty 4 שעשה שינוי מקצועי קטן ולמד בשנה האחרונה עריכת סרטים באופן אינטנסיבי. אחרי שעות של למידה על תוכנות Sony Vegas ו - Adobe After Effects נולד הסרט הישראלי ה"אמיתי" הראשון - Israe1337.

הכל התחיל לפני כשנתיים, כשקהילת UT2004 הייתה בכלל באתר גיימר, צוות הניהול היה שונה והאנשים לא היו אותם אנשים. כבר אז עלה הרעיון ליצור סרט קהילה שישתווה לקהילות אחרות בעולם, ספציפית לקהילה הפינית הידועה בסרטיה המוצלחים והפופולריים. לאחר רעיונות חוזרים ונשנים ליצירת סרט ישראלי עדכני ע"י כמה וכמה יוצרים שונים, נפל הנושא בין הכיסאות, עד שבסוף שנת 2007 הוחלט כי לסרט החדש יקראו Israe1337, עכשיו רק נשאר לראות מי יצליח ליצור אותו כמו שצריך.

הסרט עבר בין כמה וכמה ידיים עד שלבסוף הגיע הסרט לידיים של תום. תום לקח את הסרט לידיו ובמשך השנה האחרונה, לפרקים, עבד תום על הסרט. "המטרה שלי זה לסיים את הסרט לפני הגיוס", אמר לי תום בקיץ שעבר. לזכות תום יש להגיד כי הייתי נוכח בחלק גדול מעשיית הסרט, העלאת הרעיונות והחשיבה בכלל, ותום עשה זאת ברובו לבד וללא עזרה גדולה מאף אחד. ראו שהבנאדם יודע מה הוא עושה.

כעת ניתן לראות את המאמץ וההשקעה בהן נעשה הסרט הזה, מאלמנטים מסובכים ויפייפיים מתוכנת האפטר-אפקטס עד לעריכה ותזמון מדוייקים בתוכנת הוגאס של סוני, תום שלנו הצליח לעשות מה שהמון (כולל אני) לא הצליחו לעשות, והוא עשה זאת תחת לחץ, לימודים, ובתקופה האחרונה אפילו צבא. הסרט מציג את היכולות הישראליות במשחק וניתן בהחלט לראות כי הקהילה המזרח תיכונית הקטנטנה שלנו לא נופלת משום מדינה באירופה, גם לא בעריכת סרטים

תחממו קצת פופקורן, שימו קצת קרח בקולה וכוונו את הווליום למקסימום.
זהו Israe1337, עבודה ישראלית נטו. תהנו.

להורדת הסרט

לדיון הסרט בפורום UT של ויגיימס

לצערי הפוסט הזה הוא לא חזרה שלי לבלוג או למשחק, הצבא לא כל כך מאפשר זאת.
במקרה של "הפיכה צבאית" (לול) כלשהי שתאפשר לי לחזור, אחזור.

סדרה חדשה נחתה עלינו לאחרונה ולאלו בניכם שבקיאים בסדרות מתח ופעולה אמריקאיות כגון אבודים, נמלטים וגיבורים (עוד פעלים?), כבר ודאי שמעתם על הלהיט החדש של ג'יי ג'יי אברמס, יוצר סדרת אבודים, פליסטי ואליאס, וגם את הסרט Cloverfield, כולם עטורי פרסים ותשבוחות רבות להתגאות בהם.

אין סיבה למהר ולהכתיר את הסדרה הזו כבר עכשיו. רק שני פרקים יצאו עד כה, פרק הפיילוט באורך מפתיע של 120 דקות, חלקן עוצרות נשימה, חלקן ינסו להרדים אותך לאט לאט. אם משווים את פרינג' לסדרה הקודמת שיצר אברמס, אבודים, נגלה כי רק בפרק השביעי של הסדרה התחילו הדברים להתברר. עד אז, הכל היה בסימן שאלה ורק החלנו להכיר את הדמויות מכיוון שהיו כל כך הרבה מהן להכיר ולכל אחת אישיות מסובכת.

בשונה מאבודים, פרינג' היא סדרת משטרה עם תחכום. קחו את סדרת CSI ושלבו אותה עם התופעות הפארנורמליות של "על-טבעי", והנה לכם פרינג': סדרת משטרה העוסקת, באופן מעניין ושונה משאר הסדרות, בתופעות פארנורמליות העוסקות בגוף האדם והיקום, ולאו דווקא במפלצות או שדים, כמו ב"על טבעי".

בפרק הראשון נחשפת בפנינו "האישה היפה" של הסדרה, סוכנת מיוחדת אוליביה דנהאם, שיוצאת למשימה לגלות מה באמת פגע במטוס נוסעים מזוהם וגרם לכל הנוסעים והצוות למות באופן מסתורי ומגעיל למדי. על מנת לפתור תעלומה זו מגייסת דנהאם מדען שבילה כמה עשורים טובים בבית משוגעים לאחר שעבד על פרויקטים מסתוריים ומסוכנים עבור ה-FBI, וולטר בישופ. בנוסף, מגייסת דנהאם גם את בנו של בישופ, פיטר, ויחדיו הצוות מנסה לפתור את התעלומה. לאלו שלא ראו, אשמור את המידע שמתגלה בסוף הפרק לעצמי.

השאלה האמיתית שעומדת על הפרק היא האם הסדרה החדשה של אברמס, בדומה ליצירות עבר שלו, תהפוך ללהיט או שמא תטמע בין כל שאר סדרות המשטרה, שכבר אי אפשר לעקוב אחריהן בגלל כמותן הרבה?  האם גם סדרה זו תהפוך ללהיט בקרב הגיימרים? כפי שכולנו יודעים (אם אתה קורא את זה, בטח צפית באחת מהסדרות המוזכרות בפסקה הראשונה), סדרות קאלט חדשות הפכו לדבר שכל גיימר חייב לצפות בו, בין אם זה גיבורים, נמלטים, אבודים, דקסטר או סמולוויל, לכל גיימר חייב להיות קובץ אחד לפחות מהם במחשב.

כל קשר בין הלוגו החדש ללוגו של הליכוד מקרי בהחלט.
תודה לי, ול-FTP הנאמן של Vgames. פוסטים חדשים בקרוב.

חשבתם שהמטווח לא יגע בנושא? כן כן, אמרתי "יגע" ודיברתי על סקס, אך אין זמן לצחוק על זה עכשיו! בזמן האחרון מסתובב בויגיימס חיידק מדבק מאוד, וחוץ מחיידק ה-"פשע שקשור ל-GTA אומג!", מסתובב באתר חיידק הכוסיות בבגדי לארה קרופט, הציצים והסקס במשחקי מחשב. המגיפה התחילה עם סצנת ה"סקס" שנכללה במשחק Mass Effect, שעוררה סערה תקשורתית בקנה מידה עולמי, אך כעת מגיע אלינו משהו אחר - נשים ערומות במשחקי מחשב. כמעט.

אזהרה: התוכן המוצג בפוסט הבא יכול להיות לא מתאים לצעירים קלי דעת.
לא לדאוג אבא ואמא, אין פה שום דבר שהם לא שמעו עליו בעבר.

ההיסטוריה שלי עם משחקי "סקס" החלה עוד בתקופה בה גלשתי באופן קבוע (ואפילו העלתי סרטוני פלאש משלי) באתר הפלאש המפורסם Newgrounds. האתר מציג סרטונים ומשחקים מבוססים פלאש, ממירוצי מכוניות עד סרטים של ממש, וגם כמה סימולציות הכוללות סקס, יפניות, ונערות ליווי. המשחק "Ganguru Girl" שמהווה חלק גדול מחיי הצעירים (לא מאוד גדול) הצליח להעסיק אותי במשך שבועיים (רואים?), ואולי הפך אותי לגבר שאני כיום! לא באמת, אבל המשחק הוא משחק סים (סימולציה) המדמה בחור שמתאהב בנערת בארים שופעת, ואת כל הדרך שהוא עובר עד ל…ליבה?

Newgrounds מלא בשטויות מהסוג הנ"ל, אבל בזמן האחרון הגיע אלינו משהו פחות בוטה, אך משחית לא פחות. משחקי וידאו נתפסים כמשהו שמשחקים בו ילדים ונוער, נוער בתולי ותמים שיודע רק טוב, גם אם זה להרוג זונות עם מחבט בייסבול, זה עדיין לא אותן סצנות סקס שאבא ואמא רוצים כל כך לחסום. אז סקס הפך לטאבו במשחקי מחשב, ואז הגיע (ממש לפני חודש) סול קאליבר 4, והפך כל ילד קטן וחמוד לגבר מזיל ריר על ה-"כמעט-שדיים" שיש במשחק. לא צריך להדגים לכם, אבל בתור אחד שלא שיחק במשחק, אני מניח שהתמונות לא מספקות כמו איברים רוטטים בזמן אמת, לפעמים גם ב-HD (ספרו לי איך זה, בהזמנות).

בנוסף, יש להזכיר כי בסול קאליבר 4 אין באמת ציצים, איברי מין מקפצים על המסך או איזשהו תוכן בעל ערך מיני כלשהו, אבל השאלה האמיתית שנשאלת כאן היא "איפה עובר הקו", או יותר נכון, "איפה הצופה (או במקר הזה, השחקן) מותח את הקו בין מין ל-כמעט-מין?". רמזים מיניים, גניחות, וכל שאר הדברים שאני חווים במשחקי מחשב בתקופה האחרונה, האם זה נכון? האם זה צודק?

מה קרה שפתאום החליטו מפתחי המשחקים לגרות אותנו בזמן שאנחנו יושבים במרתף של ההורים וסה"כ רוצים לשחק איזה משחק פעולה נחמד? האם משחקים נבובים וחסרי עלילה כמו משחקי לחימה ומירוצים (ראה SC4 וסדרת NFS השופעת בנות) לוקחים את הדברים הטובים בחיים, כמו כסף, יוקרה ובחורות שוות והופכים אותם לכלי שיווק, בדיוק כמו בסרטים, מוצרים מפורסמים ותכניות טלויזיה? האם גם העולם שלנו הגיע לזה?

באוקטובר הגיע ל-Xbox 360 משחק יחסית אנונימי בשם Flatout: Ultimate Carnage. עכשיו, כמעט שנה אחרי, מגיע המשחק למחשב האישי. לאחר בדיקה דקדקנית והמון משחקי מירוצים הבנתי דבר אחד - ברנאווט ו-GRID עשו ילד, וכרגע שיחקתי בו. מה לעזאזל נשתנה?

למה אני מתכוון ב"עשו ילד"? ובכן, Flatout Ultimate Carnage (מעכשיו: FOUC) הוא משחק מירוצים סטנדרטי לחלוטין. מירוצים, ליגות וסולמות נהגים זהים לאלו שב-GRID, שנראה כאילו החיה את עולם משחקי המירוצים מחדש. לצד המירוצים, נמצא גם אלמנט ההרס של המשחק, אותו לקחו ב"השאלה" ממשחק מירוצי ההרס האולטימטיבי, המפורסם והענק - Burnout. משחקי מירוצים? תהיו מקוריים.

מה בעצם אפשר לחדש במשחקי מירוצים? בהתחלה, היה לנו את סדרת Need for Speed, שלקח את משחקי המירוצים לעולם אחר, עם גראפיקה מתקדמת, מוזיקה קצבית והמכוניות האכזריות ביותר שניתן למצוא. לאחר סדרה שהתפרסה על גבי, ממש, אינסוף שנים, הגיעו FORZA ו-Burnout, שני משחקים שונים לחלוטין. האחד, מדמה מירוצי מסלולים וראלי בצורה שלא נראתה קודם לכן, והשני, לקח את עולם מירוצי המכוניות לדרגה אחרת לגמרי, ובנוסף לגראפיקה מתקדמת ותחושת מהירות אינטנסיבית, הוסיף אלמנט חדש שכיכב בסדרה - ההרס.

מה יש לנו היום? משחקי פורמולה 1, שלצערי, (בהיותי מעריץ מושבע של הספורט) יושבים במושב האחורי כשזה מגיע למשחקי מירוצים (למרות היותם המשחקים הריאליסטיים והקרובים ביותר למציאות שקיימים עד היום), Gran Turismo, שכל מה שמעניין את מפתחיה הוא ליצור את הגראפיקה המתקדמת ביותר, ובאותו הזמן שוכחת דבר אחד חשוב מאוד - המשחקים בסדרה נהיו כל כך משעממים, שהם נלקחים רק כמשחקים "יפים", ולא כמשחקים עם עומק ונשמה (היי Crysis). המשחק החדש יחסית, GRID, ניסה לעצב מחדש את עולם המירוצים, אבל בעצם . . . לא חידש שום דבר אך הצליח להרגיע טיפה את הנהגים עם גראפיקה נהדרת, מצב אונליין טוב, והחשוב מכל - האפשרות לחזור בזמן ולא להתחיל את המירוץ ה-$%# מחדש!

האם יש לאן להמשיך עם מירוצי מכוניות? משחקי פעולה, למשל, מייצרים כל הזמן תוכן חדש ומגוון - זוויות חדשות (Gears of War), דברים שלעולם לא היו חושבים עליהם לפני כן (Portal, Mirror’s Edge), ודברים לא הגיוניים, שמצליחים להתחבר ולעבוד לטובת המשחקים עצמם (Fallout 3). אבל משחקי מירוצים? לאחרונה שיחקתי בעותק החדש שיצא למחשב של Flatout: Ultimate Carnage. יודעים מה גיליתי? GRID ו-Burnout התחתנו, ואני משחק בתינוק שלהם. שום - דבר - חדש.

אז מה צריך לעשות כדי לעורר את עולם המירוצים מחדש? מכוניות מרחפות ללא גלגלים? דינוזאורים שנוהגים במכוניות במקום בני אדם? מירוצי היפופוטמים במזרח-התיכון במקום מירוצי דריפט ביפן? לאן עולם מירוצי המכוניות הממוחשב הולך מכאן, אם בכלל?

הפיראטיות הישראלית
דבר ניתן לעצירה?

ישבתי, חשבתי ותהיתי - האם אפשר לעצור את הישראלי, שישים את ידיו על כל דבר שניתן להשיג בחינם, מלהוריד ולהשתמש במשחקי מחשב ו-וידאו פרוצים, שהורדו מהאינטרנט בחינם, ולגרום להם להתחיל לשלם על תעשיה שלא כולם רוצים להשקיע בה כמונו? האם יש אפשרות ליצור קמפיין שכזה? אני חושב שאנחנו אבודים, ואם לא אנחנו, אז דור העתיד כבר לא ישחק על מחשבים אישיים.

ההצעה הועלתה בפורום צוות של ויגיימס (שאליו אין לכם גישה!) ע"י רונן יצחק, מנהל קהילת נינטנדו בויגיימס. הרעיון כלל, בין השאר, סיסמאות, כתבות נגד פיראטיות ופעילויות כלליות בפורומים הפועלות נגד ומדגישות את חומרת המצב. אני לא ארחיב על הרעיון, אבל גם לא אלכלך עליו - הכוונה, בבסיסה, הינה טובה. האם יש סיכוי לרעיון כזה לעבוד בארץ? כשגיימרים לא יכולים לבוא ללאן בלי לגנוב ציוד בשווי אלפי שקלים, ועם שיעור הורדות גבוה משאר העולם?

האם קמפיין נגד פיראטיות יכול לעבוד גם במדיה הגבוהה היותר, ולאו דווקא באינטרנט? סיסמאות בתכניות של ערוץ הילדים, ג'טיקס וניקולודיאון, אם אכפת להם בכלל, נגד הפיראטיות? נכון, כשאני הייתי בגיל של "לראות ערוץ הילדים" לא התעניינתי בדברים האלו, ואפילו ביקשתי מאבא שלי לקפוץ אחרי העבודה ל"שוק הימאים" בחיפה ולקנות איזה משחק מגניב ב-20 שקל, כי דאז לא ידעתי להוריד אותו בעצמי. האם יש טעם להתעסק בנוער שכזה ואולי להפוך את ישראלי למעצמת גיימינג, או שפשוט עדיף לתת לענף למות, לאט…לאט…?

בזמן שחברות המשחקים הגדולות מפסיקות לייצר המשכים למחשב האישי, ומוחקות משתמשים של רמאים ב-BF:BC, אנחנו רואים תופעה די מעניינת: חברות המשחקים עסוקות יותר מדי באיומים, ולא במעשי-נגד. הם מתנהגים כמו הורים כועסים, בזמן שהם צריכים להיות המורים הפרטיים של כל אחד ואחת מאיתנו, וללמד אותנו מה בדיוק אנו אמורים לעשות בשונה ממה שאנו עושים עכשיו.

אז אני שואל אתכם עכשיו -

האם אתם חושבים, באמת ובתמים, שקמפיין נגד פיראטיות יעזור? אנו רוצים לשמוע את הקול שלכם, בין אם אתם מסכימים או לא - אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה אתם מרגישים בנושא, ואם תוכלו גם אתם להרתם למאבק נגד הבחורים האלה עם רגלי-העץ ורטיות העין. מה אתם חושבים על כך?

אתר המשחקים UGO מדרג את משחקי השנה ב-E3 לפי קטגוריות, וקובע מי היה הכי טוב בכל קטגוריה. Gears of War 2, ו-Fallout 3 הם רק חלק מרשימת המשחקים שזכו בפרסי בתערוכה. צפו להפתעות.

משחק ההרפתקה-פעולה הטוב ביותר
Mirror’s Edge

בדומה לפורטל, המשחק החדש והמקורי ישנה את הדרך בה אנו מסתכלים על סביבות ואיזורים במשחקי מחשב. פתאום, כל צינור, מעקה או אדן חלון הם מקום עליו אפשר להיתלות, דרך שעל-ידיה אפשר להגיע לסוף השלב. חשבתם ש-Assassin’s Creed הוא משחק חדשני? Mirror’s Edge מתעלה עליו.

המשחק המקורי ביותר
Flower

מכל המשחקים ששוחקו בתערוכת E3, מ-GOW2 העקוב מדם עד ל-Fallout 3 ההומוריסטי אך הקטלני והמטריד, Flower היה המשחק המרגיע מכולם. עובדה זו מרעננת למדי, בהתחשב בעובדה שהדוכן של סוני היה ערימת גופות אחת גדולה. המשחק המאפשר לך לחיות דרך חלומם של פרחים, מציג קצת מנשיונל ג'אוגראפיק וקצת מ-Flow, והוא שונה לחלוטין מכל דבר שהוצג השנה ב-E3. המשחק הזה הוא המשחק המקורי ביותר בתערוכה, ללא צל של ספק.

משחק התפקידים הטוב ביותר
Fallout 3

מהותו של משחק תפקידים הוא קבלת ההחלטות במשחק, לשחק בתור אדם שחי או חייו. Fallout 3 עושה הרבה יותר מכך, ומציג דמות פוסט-אפוקליפטית של וושינגטון DC, מפוצצת במוטנטים משוריינים, זומבים, שדים ולוחמים שיהפכו את חייך לגיהנום.

המשחק הנייד הטוב ביותר
Resistance Retribution

חייבים להודות שהמשחקים הניידים ב-E3 השנה היו חלשים במקצת, אך Resistance Retribution היה יוצא דופן. פותח ע"י המפתחים המקוריים של האחרון מסדרת משחקי Syphon Filter לקונסולה הניידת של סוני, Retribution מצליח לייצר גראפיקה טובה יותר מגראפיקת PS2 על קונסולה ניידת, ושומר על מקשים ושליטה נוחים למדי. חוץ מהמבטא הצרפתי הנורא ביותר בהיסטוריית משחקי הוידאו העולמית, המשחק מצליח להתבלט לצד הליין-אופ החלש יחסית של משחקי DS ו-PSP שהוצגו השנה.

משחק הפעולה הטוב ביותר
Gears of War 2

שנה אחר שנה, המשחק הזה קוטף תארים כמו ילדה בלונדינית בשדה חרציות. GoW2 לא כותב את היסטוריית משחקי היריות והפעולה מחדש כמו קודמו, אבל בהחלט מצליח לחדש, להלהיב, ויותר מהכל - להיראות כל כך…כל כך טוב. הגראפיקה הכי טובה שראינו עד כה על ה-X360, מצב קואופרטיבי מטורף של 5 שחקנים, מה עוד צריך לבקש?

משחק המירוצים הטוב ביותר
Midnight Club - Los Angeles

תגידו את האמת, כמה זמן כבר לא שמענו ממועדון חצות המפורסם? שני משחקי מרוצים הצליחו להתבלט השנה בתערוכת E3, וחוץ מהמשחק המדובר, גם Pure , שהצליח לאכזב, בלט בתערוכה, עם גראפיקה נחמדה ביותר ואקשן מגניב על טרקטורונים. MCLA הצליח להתעלות עליו ולזכות בפרס משחק המרוצים הטוב ביותר - עם מספר מדהים של אפשרויות תכנות שונות למכוניות, ומפות מירוצים ענקיות ומדוייקות (תודה למנוע GTA IV) מצליחים לגרום למשחק הזה לרמוס את כל המתחרים.

משחק הלחימה הטוב ביותר
Soulcalibur 4

כמו משחקי המירוצים בתערוכה, משחקי הלחימה לא היו יוצאי דופן השנה, אבל עם שתי הענקיות Street Fighter IV והמשחק המדובר, Soulcalibur 4, אפשר בהחלט להגיד שהייתה תחרות כלשהי. האיכות של שתיהן לא הייתה נתונה לויכוח, אך הגיוון הטהור של SC4 הצליח לעבור את זה של SFIV. העובדה שהמשחק יוצא בסוף החודש תרמה גם היא.

משחק האסטרטגיה הטוב ביותר
Tom Clancy’s Endwar

סוף סוף, הגיע הזמן - משחק אסטרטגיה שעובד על קונסולות בצורה טובה, מדוייקת ומספקת - שמוצגת בצורה הכיפית והמקורית ביותר שראינו זמן מה. המשחק משתמש בטכנולוגיית דיבור בלבד, ללא כפתורים. את ההוראות והפקודות על שדה-הקרב של Endwar תבצע בעזרת המיקרופון שלך, ולא יותר מכך. המשחק הציג דרך חדשה למשחק RTS - ואנחנו מרוצים.

משחק הקאז'ואל הטוב ביותר
Puzzle Quest Galactrix

פאזל קווסט שאב כל כך הרבה שעות משחקנים קאז'ואל, שההמשך, גלקטריקס, הולך לעשות את אותו הדבר ובצורה טובה, ומתמשכת יותר. עם אלמנטים חדשים שהתווספו, שבעזרתם אפשר לבחור באיזה צורה חלקים חדשים יכנסו, המשחק נהפך למקורי הרבה יותר, ופשוט הופך את המשחק לעמוק יותר מכל משחק קאז'ואל ופאזלים אחר שקיים.

משחק הקצב הטוב ביותר
Rock Band 2

לא ידענו שזה יקרה? בזמן שסדרת גיטאר הירו הצליחה להחיות את עולם משחקי הקצב מחדש, רוק באנד הצליחה לעשות בו מהפכה ולשנות את הז'אנר לטוב, חזק וקצבי יותר. ההמשך למשחק המפורסם מציע רשימת שירים מגוונת יותר, כלים מתוחכמים יותר, ותוכן מורד שיגרום לאצבעות שלכם לכאוב ולגרון שלכם לשרוף, זה כוח הרוק! עם סט תופים חדש שמצליח לחקות תופים דיגיטליים אמיתיים, המשחק הבא הולך להיות חוויית רוק לא מהעולם הזה.

משחק המולטיפלייר הטוב ביותר
Left 4 Dead

בזמן שאינספור משחקים, חלקם מוצלחים ביותר (GOW2), הציגו מולטיפלייר וסוגי משחק קואופרטיביים מושכים למדי, אף משחק לא גרם לנו להרגיש יותר קרובים לאחינו לנשק מאשר L4D, שדובר עליו כל כך הרבה במהלך השנה האחרונה. המשחק יאפשר לכם להציל את חבריכם מזומבים אוכלים אדם וחיות נגועות אחרות, ולעצור אותם עם מטח כדורים מדוייק והרבה עבודת צוות. זו המהות האמיתית של משחקי מולטיפלייר.

משחק הקונסולות הטוב ביותר
Fallout 3

המשחק מצליח לקטוף עוד פרס, ועם כמות גדולה של משחקים אקסלוסיביים שהצליחו למשוך את עיניינו (Gears 2, LittleBigPlanet, Wii Sports Resort), אף אחד מהם לא הצליח למשוך אותנו יותר מ-Fallout 3. עם עלילת RPG מושכת ומעניינת, ו-Oblivion מאחוריהם, החברה המפתחת הצליחה ליצור חוויה מטורפת שאפשר לחוות אך ורק ב-Fallout 3.

משחק ה-PC הטוב ביותר
Left 4 Dead

ואנחנו חשבנו ש-Rising Dead הוא השיא של משחקי הלחימה בזומבים. L4D מציע חוויה של "אתה אף-פעם לא בטוח", חוויה מפחידה ומצמררת שבדרך כלל לא מצליחה לעבוד במשחקי מולטיפלייר שהופכים תוך זמן קצר למהירים וחסרי רגש, L4D מצליח לשמור על כל האלמנטים הנכונים. והיי, הוא מגיע מ-Valve!

המשחק הטוב ביותר בתערוכה
FALLOUT 3!

אישית, לראות את השם של המשחק הזה כבר מתחיל להימאס עלי, אבל כנראה שיש מאחורי זה משהו גדול יותר. היו הרבה מתחרים טובים, אך FO3 הצליח לעבור ולהתעלות על כולם, ובכך לקחת את התואר הנכסף בתערוכה. עוד מעט כל הזמן שחיכינו יגמר, והמשחק יגיע אלינו בסתיו הקרוב.

למה בעצם תרבות הגיימינג בישראל מקבל אוירה "מחתרתית" שכזו, שואל יובל בירב במאמר האחרון שלו על המצב המחפיר של משחקי המחשב בארץ. לשנו ודשנו בנושא הזה שוב ושוב ועדיין אין תשובה חד משמעית למה משחקי מחשב נמצאים במושב האחורי כשזה מגיע לתרבות ישראלית? האם אנחנו באמת רק חומוס, פלאפל ומלחמות?

מדינת ישראל לא מסתכלת על עולם הגיימינג בעין רצינית, והנושא באמת מפתיע מכיוון שישראל היא אולי בית גידול מושלם לכל דבר שקשור למחשבים ואינטרנט. המצאנו את ה-ICQ, כשזה מגיע להיי-טק, אנחנו נמצאים בליגה אחת מעל כולם, וכששואלים את הילדים שלנו מה הם עושים בחופש התשובה, בדרך כלל, תהיה: "משחק במחשב…רואה טלויזיה…ו…וזהו". אז איך יכול להיות שבזמן שבחו"ל מחירי המשחקים לא עוברים את ה-50$ לעיתים קרובות, חנויות המשחקים בישראל דורשות 300-400 שקלים על מוצרים שממש לא נחטפים כמו לחמניות חמות.

בזמן שבחו"ל שיא הקריירה של הגיימרים המצליחים בעולם מתחיל בערך בגיל 18, מלח הארץ אצלנו הולך להגן על המולדת בסימולטור מלחמה אמיתי לחלוטין. בזמן שבחו"ל יש פוסטרים של GTA IV על הבניינים הגבוהים ביותר, אצלנו כל מה שרואים מהרכבת זה פוסטרים של דוגמנים שאף אחד לא מכיר. בזמן שבחו"ל יש פרסומות למשחקי מחשב בטלויזיה (וואו), בארץ אנחנו צריכים להסתכל על משה ומרינה מאכילים אחד את השניה ענבים, ואחר כך אלעד אברון מתלונן למה ילדים נכנסים לחנות המשחקים בה הוא מוכר ומבקשים "ג'י טי איי איי וי", כי זה מה שהם ראו באינטרנט. (והאינטרנט הוא בכתב)

_________________________________________________________________

MATURE
Titles rated M (Mature) have content that may be suitable for persons ages 17 and older. Titles in this category may contain intense violence, blood and gore, sexual content and/or strong language.

_______________________________________________________________

ועוד משהו בנוגע לטור של אלעד, התעשיה בארץ כל כך לא רצינית (ואת החלק הבא אני לוקח כתגובה של קוראת מודאגת מ-ynet) שכשאנשים קוראים בטור של אלעד הם נקרעים מצחוק על כמה שהילדים בארץ מפגרים ולא יודעים לקרוא, ושוכחים להתייחס לכך שארץ מוכרים GTA IV לכל ילד שרק רוצה, בזמן שהאות M מתנוססת על המשחק וידוע שהמשחק מכיל תוכן מילולי, פיזי ומיני המסווג למבוגרים בלבד. התעשייה לא מצליחה, זה אומר שצריך למכור לנוער שלנו משחקים של 17+ ואז מתפלאים למה הוא "כל כך מושחט"?

עד שכל האלמנטים למעלה לא ישתנו, לא תהיה תרבות גיימינג מוצלחת בארץ, וכל מה שאומרים על מה שאפשר לשנות ומה שצריך לעשות כדי לתקן את מה שהרסו, זה שטויות במיץ. לעצור את הפיראטיות? תורידו את המחירים המגוכחים. מי הולך לשלם 399 שקלים על משחק של דראגון בול Z? תחרויות גיימינג? כשיהיו מספיק קבוצות רציניות ולא חבורות של ילדים ש"לא רוצים לקחת את המחשב ללאן", אז נדבר. תהיו רציניים קודם, אחר כך תתלוננו.

האם מאחורי כל שחקן משחקי וידאו עומד סטריאוטיפ? היתכן שבאמת רק "אנשים מסויימים" משחקים בסוגי משחקים כאלו או אחרים? ומה באמת הקשר בין חומוס, צ'יפס, ו-Counter Strike?

כבר זמן מה אני נאבק בהחלטה אם לפתוח פוסט שכזה לדיון. כמובן, הדיון הזה עלול לפגוע בקבוצות מסויימות בחברה אבל בהיותי מי שאני (וכשהשם "המטווח" מתנוסס על גבי הבלוג שלי) אני לא יכול שלא לפתוח נושאים כאובים שכאלו לדיון ציבורי נרחב עם הרבה דעות פוליטיות וחברתיות זורמות. אפשר גם דעות דתיות, כמה שיותר יותר טוב.

לחשוב לפני כל פעולה

מכיוון שרוב החברים שלי הם מעריצים מושבעים של משחקי אסטרטגיה משובחים כגון סדרות Command and Conquer ו-Starcraft שעוד לא הפך לסדרה אך הצליח לשבות מליוני לבבות קוריאנים, החלטתי לפתוח בסוג המשחק שהכי פחות מושך אותי, אישית (קדימה, תקראו לי טיפש). RTS היה מאז ומתמיד עקב אכילס שלי וכשזה הגיע ללשחק באחד, תמיד התחמקתי מהנושא בצורה האלגנטית ביותר: "עזוב'תך, אין לי כח להתחיל לחשוב". ולמי שלא יודע, משחקי RTS ואסטרטגיה דורשים חשיבה, צלילות דעת, ויותר מהכל - זריזות מטורפת.

ג'רמי מ-purepwnage. שובר את הטריאוטיפ?

מתי צפיתם לאחרונה בשחקני Warcraft (לא עולם החנונים, לזה נגיע אח"כ) או Starcraft משחקים בטורניר עולמי, שבקוריאה אפילו מגיע לטלויזיה? בהיותי שחקן FPS מושבע, זריזות וקשר עין-יד טוב הם הכרחיים, אך המהירות בה שחקני האסטרטגיה הטובים בעולם מעבירים את היחידות שלהם ממקום למקום ותוקפים מטרות אסטרטגיות . . . זה כבר מעבר לרמה שלי. האם באמת צריך ראש מסויים כדי להבין את תורת משחקי האסטרטגיה, או שמא כל שחקן יכול לפתוח את עותק ה-C&C שאמא ואבא קנו והזמן יעשה את שלו?

[פינת הפירגון - השבוע ב-"הגיגיימינג", אבישי מסביר על ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה]

אז באמת, האם כל שחקני ה-RTS מצויידים בקופסא חזקה ביותר, או האם יש יותר מסתם יוצאי דופן בים האסטרטגיה העמוק והטובעני? בחזרה לנושא שאיתו התחלתי, חברים שלי (וכל שאר שחקני האסטרטגיה שאני מכיר) הם בהחלט אנשים חדים ביותר.

ע', חבר שאני מכיר עוד מימי ב-Unreal Tournament 2004, תלמיד מצטיין בפיזיקה ותמיד חופר לנו ב-Ventrilo על נושאים "מעניינים" כגון עננים, חומצות וצפרדעים, הוא שחקן C&C מושבע כבר שנים, בעוד שחבר נוסף שגם שמו מתחיל ב-ע' (צירוף מקרים) בילה גם הוא תקופה ארוכה בחרישה עמוקה על C&C וכיום הוא מסיים את לימודיו לאחר הצטיינות בפיזיקה ומחשבים, ובעוד כמה חודשים יתגייס ליחידת מודיעין מובחרת.

האם הסטריאוטיפ באמת נכון?
לערוץ האסטרטגיה של Vgames

דם בעיניים, סקיל בידיים

אתחיל ואומר שאני אנסה (לפחות בחלק הזה של הפוסט) להישאר אובייקטיבי ככל האפשר, אחרי הכל אני בעצמי שחקן FPS מושבע, שרק רוצה להרוג את האויב שלו בין אם זה ב-COD4 או UT2004, ובדרך כלל אני מחפש רק דם. אבל הפעם, נקודת מבט עמוקה יותר לסוג המשחק האהוב עלי, משחקי יריות מגוף ראשון.

הטיפוס המשחק במשחקי FPS נתפס בדרך כלל כבריון חסר מוח שרק רוצה להיכנס לשרת, להרוג כמה אנשים שהוא יכול, לנפח את האגו שלו ולצאת בסערה לאחר ש"נוב" הרג אותו, או במקרה שלו, כל אחד. צריך להילחם בתפיסה הזו כי לא כל שחקני משחקי היריות הם ספורטאים מטורפים עם תאוות בשר ודם, אך יכול להיות שהיצר להרוג בלי לחשוב יותר מדי הוא בעצם מה שמושך את קהל משחקי היריות? האם האקשן הבלתי פוסק, וההתעסקות בדברים גבריים למדי (רובים, תותחים, פצצות וטנקים) הם הגורמים העיקריים השואבים את סוג האנשים המסויים הזה לז'אנר?

וה-CSרים יבינו על מה מדובר.

אגב CSרים, הנה "רק בישראל" עבורכם: רק בישראל תוכלו למצוא קבוצות מאורגנות של "שומעי מוזיקה מזרחית" למיניהן משחק CS, הקונצנזוס בחו"ל שונה לגמרי, ושחקני ה-CS נחשבים לעלית ורובם נראים כמו כל שחקני ה-MMORPG ומקבלים המון כבוד מגיימרים אחרים בתחום, בזמן שרק בישראל נתפסים CSרים כ…ובכן…CSרים, ונשארים קצת מחוץ לסקאלה. כמובן ש-CS לדורותיו הוא משחק שדורש המון יכולת אולי יותר מכל משחק יריות אחר, אבל בזמן שבחו"ל הם נחשבים לקרם-דה-לה-קרם, בארץ הז'אנר מחולק בין הגיימרים העדינים ומתורבתים המשחקים UT, COD, TF2 ואפילו BF לבין הצד השני, CS ו-CS:S.

כן, גיימרים שכאלו לא נחשבים לחכמים ביותר עם ציטוטים מובחרים כגון "איזה כיתה אתה עולים" או סרטונים מטורפים שגרמו לי לחייך אבל לאו דווקא מהתחכום, אלא מכל השאר. האם גיימרים מהסוג הזה מכסים על האחוז הקטן של הגיימרים "המתורבתים", או שסטריאוטיפ ה"ערסיאס" הוא סתם פיקציה?

בפרק הבא של סטריאוטיפיקאל! נכיר את שחקני הפנטזיה וה-RPG. נאמר עליהם שהם לא רואים אור יום ונאמר עליהם שכדאי מאוד שימצאו חיים. האם שחקני משחקי התפקידים באמת "חיים בסרט" או שיש יותר מזה? נתראה בשבוע הבא.

מה מניע אותנו לדרוש כמות רצינית של מציאותיות ממשחקי הוידאו? מה גורם לנו בכלל להעיר על משחק בהיותו "מציאותי" או "לא מציאותי", כבסך-הכל רצינו משחק מחשב להירגע איתו? או שמא בעצם אנו מחפשים מפלט מהחיים האמיתיים?

כלל שהגראפיקה בעולם המשחקים מתקדמת, משתכללת ונהיית חדה ואמיתית יותר עולם המשחקים ונושאי המשחקים נהיים מציאותיים יותר, והגיימרים מתחילים לדרוש ממשחקים ערך מציאותי מסויים, ומתעלמים ממה שבעצם עושה את משחקי המחשב - וזו היא האפשרות לברוח מהעולם האמיתי לתוך עולם פנטזיה שבו אפשר לעשות כל מה שרוצים, מעבר למה שאפשר לעשות ביומיום. האם גם משחק מציאותי מאוד הוא עולם מפלט דמיוני המאפשר להיות מי שרק תרצה להיות?

משחקי המחשב שיצאו לאחרונה מתחלקים לשני סוגים, ומכיוון שכולם נראים טוב, אין כבר משחקים שנראים פחות או יותר מציאותיים, בסך-הכל המשחקים הגדולים והמשוחקים ביותר בשוק (שיצאו מ-2007 והלאה) הפועלים על המנועים החזקים בשוק נראים טוב, קחו לדוגמא את Gears of War או את Call of Duty 4, שני משחקים עם שני מנועים ומפתחות שונות, הנראים אולי יותר טוב מכל משחק אחר (חוץ מ-Crysis שאותו יצרו חייזרים) ויוצרים תחושה בה אתה נלחם בעולם האמיתי.

סוג אחד של המשחקים נותן לך לגלם דמות דמיונית או אפילו לעסוק במשהו שלא היית עוסק בו לעולם בחייך האמיתיים, למשל: רוב משחקי התפקידים מרובי המשתתפים בהם באפשרות השחקן לשחק דמות קסומה כלשהי עם יכולות-על, והסוג האחר, ממש כמו COD4, GRID ואפילו GTA IV, המאפשר לך לגלם דמות בעולם מציאותי לחלוטין, אך הפעולות שלך לא מציאותיות בכלל.

המפלט מהמציאות נמצא בבחירה האישית, גם אם תבחר במשחק המציאותי ביותר שקיים על פני כדור הארץ, (נשים בצד את משחקי הניהול והסימס, האמורים להוות סימולטור-חיים) עדיין הפעולות שלך לא תהינה זהות לחייך האמיתיים. כמובן, כל בחור החוזר מהעבודה לאחר יום לחוץ במשרד רק רוצה לחזור הביתה ולהתפרק על ה-XBOX 360 שלו. הבחירה ב-GTA IV, שהוא משחק וידאו המאפשר לך לגלם בחור מן השורה, הגיונית לחלוטין מכיוון שבזמן שתוכל לרכב על אופניים, ללכת למכולת ואפילו לבצע שיחות טלפון, תוכל גם לצאת מהמסגרת ולרצוח את מי ומה שיעלה על דעתך - ללא שום תוצאות בחיים האמיתיים.

תהיה מה שאתה רוצה להיות

לעומת סוג המשחקים הריאליסטיים יותר, אפשר לקחת לדוגמא את World of Warcraft (אולי שמעתם עליו) ולהסתכל על הצורה שבה הוא משוחק. משחק מסוג שכזה מאפשר לך להיות מי שאתה רוצה, מה שאתה רוצה, ולעשות כל מה שעולה לך לראש בעולם פנטזיה עצום המאפשר לך לברוח מהמציאות, בין אם היא קשה או לא - המשחק מאפשר לך להיות כל דבר שתרצה בזמן שמירה על קשר עם העולם שבחוץ דרך שחקני הרשת האחרים המשחקים במשחק, ובעצם ליצור לך חיים חדשים בכל משחק MMORPG שתבחר.

אותה סיטואציה מופיעה בז'אנר משחקים שונה לגמרי - משחקי הספורט. בכל משחק ספורט תוכל להפוך מחנון המחשבים שאתה היום לרונאלדו, טוני הוק, שאקיל אוניל וגם אם תרצה לנהוג במכונית הפורמולה 1 שתמיד רצית. בעצם ללא כישרון בחיים האמיתיים שחקן במשחקי ספורט יכול לקחת את עצמו למקום שבו במחשב האישי הוא יכול לבצע את הפעולות שעליהן הוא רק יכול לחלום כשהוא בוהה בכוכבים האהובים עליו על במסך הטלויזיה. כל בנאדם פשוט יכול להפוך לשחק הכדורגל המצליח בעולם, בלי לצאת מהבית.

למה אנו נמשכים?

אז למה בעצם אנו נמשכים במשחקי מחשב? האם המניע שלנו הוא הגשמה עצמית, והדרך היחידה להיות שחקן כדורגל ברמה עולמית היא דרך המקלדת? האם אלו האבירים בספרי שר הטבעות שגורמים לשחקני משחקי פנטזיה לרצות להיות הלוחמים הטובים ביותר ברשת? או שמא הריגוש בלבצע פעולות שאפשר לבצע בחיים האמיתיים אך על המסך וללא תוצאות הוא הריגוש שאנחנו מחפשים?