מולטיפלייר

נכנעתי, נשברתי, נפשי התקפלה. אחרי שנתיים של מאבק עיקש בתרבות ה-WoW החלטתי שאין מצב יותר להתחמק מזה. היום פסעתי כאחוז דיבוק לחנות האילתית היחידה שאני מכיר שמוכרת משחקים, לקחתי עותק ושילמתי מהר, כדי שלא יראו את הזיעה על המצח שלי. ערן, אני מאשים אותך.

Troll Rogue, Herbalist/Alchemist. Orc Warrior, Miner/Blacksmith. Tauren Shaman, Skinning/Leatherworking. והזרוע נטויה.
שיהיה לי בהצלחה.

Hey Guys.

Got a few minutes to relax in front of a computer before returning to the convention, so I thought I should Tell you how I’m doing. Sadly, I got no hebrew here, and my English isn’t that good, but I’ll try my best.

Comic-con is awsome. sadly enough, I don’t have time to check any of the computer-games related panels, but I did sit through some very cool panels, including the Lost one (where the creators talkes about season 4, which sounds way better  than the last two), the Battlestar Galactica panel (with all of the show’s very hot actors), and even the Futurama Returns panel, which was the coolest thing ever.

Tomorrow is the last day of the con, with nothing much going on, so I’ll probably have time to hunt for good bargains at the giant hall where they sell stuff.

Still looking for a Wii console. Been in afew stores and no one got them. Hope I’ll have better luck in NY.

That’s it for now. Keep having a good time, and see you all at the LAN at the end of August!

ארז טס לקומיקון, כנס הקומיקס הגדול בעולם.
ערן לא טס לקומיקון, ובמקום זה אחראי על הכספת.

ארז יפגוש אלף אנשים מגניבים ויראה דברים מגניבים ויקנה דברים מגניבים.
לערן יש מחדד חדש.

ארז לא צריך לכתוב ביקורת על הארי פוטר 4.
ערן צריך לכתוב ביקורת על הארי פוטר 4.

ארז צוחק.
ערן בוכה!

עידן זיירמן קופץ ב”גיימר” אל המים הקרים עם ביקורת ל- Venice, המשחק החדש של חברת Popcap. בניגוד לרוב המוחלט של ביקורות המשחקים בארץ ובעולם, הפעם מדובר על משחק קז’ואל שנמכר ב- 20 דולרים, ולא משחק “רציני” לגיימרים כמקובל.

אני מוריד את הכובע בפני היוזמה הזו, שמנסה לתת את הכבוד הראוי למשחקי הקז’ואל, ולהעמיד אותם במקום דומה לזה של כותרי AAA לגיימרים. אני חושב שזה נכון. הבעיה היא שאני לא חושב שהקהל מוכן לזה. גיימרים רגילים לחשוב שמשחקי קז’ואל הם שטויות ונועדו ל”מי שלא מבין במשחקים”. חלק מהתגובות לכתבה בגיימר מעידות על כך.

בנוסף, את Venice, כמו את כל המשחקים של Popcap, יכול כל אחד פשוט להוריד למחשב האישי ולשחק בחינם למשך שעה. איזה סיבה יש לו לקרוא ביקורת מעמיקה למשחק, אם הוא יכול פשוט לשחק בו ולהתרשם בעצמו?

כך שלמרות שאני מאמין ביוזמה הזו, אני לא בטוח שהגיע הזמן, או שאולי הפורמט של הביקורת צריך להיות שונה. ואולי אני סתם פסימי. יתכן שב”גיימר” יצליחו לחנך את הקהל שמשחקי קז’ואל הם חומר לגיטימי לגמרי לביקורת. אני בעד!

מבקר הקולנוע האמריקאי חד הלשון, רוג’ר אברט, טען לפני כשנה ש”משחקי מחשב לעולם לא יהיו אומנותיים כמו סרטים וספרים”. שימו לב, הוא לא טוען שמשחקים אינם מספיק אומנותיים, אלא שהם בכלל אינם יכולים להיות אמנותיים מעצם טבעם. כמובן שהדעה הזו העלתה עליו את קצפם של יוצרי משחקים רבים, ובאחרונה דיבר קלייב בארקר, אחד מיוצרי המשחקים האומנותיים יותר שבחבורה, כנגד דעותיו של אברט.

שלשום פרסם אברט באתר שלו מאמר שיוצא נגד דבריו של בארקר. חוץ מלנסות להעליב אותו ואת הקורא, נראה שאין לו הרבה מה לומר. נראה גם שהוא לא ממש משחק במשחקי מחשב באופן כללי. אבל אולי הויכוח הזה, אם הוא יתחמם ויגיע למקומות הנכונים, יצליח לקדם את ההבנה שמשחקי מחשב הם מדיום אומנותי לא פחות מספרים, סרטים ושות’.

לפני כמה ימים התחלתי לשחק בבטא הסגורה של Tabula Rasa, משחק התפקידים ההמוני שכבר זכה לססטוס אגדי כמעט, ואחד מהבודדים להם אני באמת מצפה כבר זמן רב. מאחר ואני חתום על הסכם אי-ציוץ, שאוסר עלי אפילו לצייץ לגבי פרטים ספציפיים, ומאחר וזה באמת לא הוגן לשפוט משחק בשלבי בטא ועל בסיס המחשב המצ’וקמק מדי שלי (הנה סקופ מדהים: המשחק דורש כרטיס גרפי בן פחות משלוש שנים!), כל שאני יכול לתת זה התרשמויות כלליות. אז הנה:

“רוץ אל מעבר לגבעה! תירה בכל מה שבדרך!”
יורה יורה יורה יורה, מתכופף, טוען מחדש, יורה יורה יורה
רץ קדימה, אוסף קרדיטים, יורה יורה יור–
הנשק נתקע! הנשק נתקע?! מגניב, הנשק יכול להיתקע.
מחליף נשק בלחיצת כפתור, יורה יורה יורה
בואנ’ה, האויבים האלה לא נופלים. חייזרים ארורים! מוות לכולם!
קרטוע קרטוע קרטוע - סעמ’ק הכרטיס מסך הזה, אני צריך לקנות גם עוד זיכרון - קרטוע קרטוע
לפוצץ את מסך האנרגיה - יאי! הבסיס שלנו.
“לך למערה ותלמד מה זה לוגוס! אל תחזור אלי לפני שאתה יודע לירות ברקים, ברור חייל?”
כן המפקד! בדרך למערה יש עוד Bane. יורה יורה יורה
הנה פסל גדול ומרשים.
ווט, לוגוס! ברקים! קרטוע!
יורה יורה יורה - הופס, הנה בוס, נירה גם בו - יורה יורה יורה
“הם מגיעים, תגנו על המבצר!”
יורה יורה יורה! יורה! יורד למטה, יורה יורה יורה! כולם יורים איתי! לירות, NPC שלי, לירות! מתכופף, יורה, ברקים, יורה יורה יורה.

“ברכות, אבל זה באמת היה משחק ילדים. הגיע הזמן לעזוב לפלנטה אחרת (ולהשאיר מאחור את הטוטוריאל הזה). בהצלחה.”

נינטנדו נפרדת ממותג הגיימבוי.  אחרי למעלה מ-15 שנה של קונסולות ניידות העונות לשם הזה, נינטנדו מפסיקה באופן סופי לפתח משחקים ל-GBA (הקונסולה האחרונה בליין הגיימבוי), ומתמקדת בקונסולה הניידת החדשה שלה, ה-DS (שהיא, כאמור, לא חלק מ”משפחת הגיימבוי” אלא קונסולה חדשה לגמרי).

בעוד התגובות לכתבה שפרסמנו מתייחסות בעיקר ל”האם זה טוב או רע” (זה טוב), ו”היא בכלל לא נוטשת, ה-DS היא כמו גיימבוי” (מה שנכון, אבל מכיוון שלא קוראים לה ככה היא לא חלק מהמותג הזה), רציתי להתייחס לצד אחר של העניין: הגיימבוי ואני.

אני זוכר את הגיימבוי הראשון שלי. זה היה בטיול משפחתי לפריז ולונדון לכבוד הגיעתו של אחי הגדול למצוות, אי שם בשנת 1991. רכשתי את המכשיר, שהגיע באריזה ענקית ביחד עם עותק של “טטריס” לעצמי, מה שלא מנע מההורים שלי להשתלט עליו לגמרי במהלך שארית הטיול (+ מספר שבועות נכבד גם אחרי שחזרנו לארץ) כשהם כל הזמן אומרים “נו, רק עוד טטריס אחד ותוכל גם לשחק”. הורים מעצבנים.

המשחק האהוב עליי (כמו על כולם, לדעתי) Super Mario Land. אני לא חושב שאי פעם התקדמתי יותר מדי מעבר לשלבים הראשונים (אלה עם הפירמידות), ואני די משוכנע שאף פעם לא סיימתי אותו, אבל אני בטוח שזה היה המשחק שצבר הכי הרבה זמן בתוך הקונסולה שלי (ואלוהים, איזו מוזיקה ממכרת הייתה לו!).

מה איתכם? אני בטוח של-99% מהקוראים כאן יש או היה גיימבוי. מתי אתם קניתם אותו? מה אתם זוכרים ממנו?

כבר לפני שנה או שנתיים (לך תזכור) הכריזה מיקרוסופט על יוזמה חדשה שהיתה צפויה למדי: לקחת את ההישגים הרבים והנסיון שצברה בהרצת שירות הרשת המוביל כרגע בעולם, ה- Xbox Live לקונסולות ה- Xbox, ולהעביר אותו אל הפלטפורמה השניה שבה יש לה מונופול: המחשב האישי וה- Windows.

ההבטחות דיברו על מציאת שרתי משחק ויריבים בקלות ובנוחות, יצירת רשימות חברים וצ’יטוט איתם, זכיה במדליות והתקדמות בדרגות לפי הביצועים שלנו במשחקים, הרצת משחקים חדשים ישר מהכונן בלי צורך להתקין אותם קודם, הורדת משחקים ועדכונים ישירות לדיסק הקשיח ועוד כהנה וכהנה אטרקציות שכבר באמת הגיע זמנן.

מאז חלפה שנה (או שנתיים), וחוץ מדיבורים, אתרים מעוצבים ומשחקים שיוצאים עם מדבקה “תומך ב- Games for Windows” ומאיימים לעבוד רק על חלונות ויסטה, אין לי שום מושג מה יצא מכל העניין. למישהו יש?

לקריאה נוספת (עדכונים מהימים האחרונים):
XtremeTech מנסים להרשם ל- Windows Live ונכשלים חרוצות.
E3: מיקרוסופט טוענת ש- Games for Windows יעלה את הרף למשחקים על ה- PC.
מי שירצה לשחק מולטיפלייר ב- Gears of War יהיה חייב להתחבר ל- Windows Live.

ניסיתי אתמול לשחק קצת במשחק החדש של הארי פוטר, המבוסס על הסרט החדש (שמבוסס על “מסדר עוף החול”, הספר החלש בסדרה לדעתי). קבלנו שני עותקים של המשחק, אחד ל-PS3 והשני ל-PSP.

הדבר הראשון שהפתיע אותי היה שמדובר באותו משחק. דהיינו, ה-PSP הוא פורט של גירסת ה-PS3 (או שלהפך? או ששניהם פורטים של גירסת ה-PS2\X360?). כמובן שסכמת השליטה טיפה שונה, אבל חצי שעת המשחק הראשונה שצלחתי זהה לחלוטין. גם הגרפיקה, אגב, לא שונה משמעותית, למרות שב-PSP עדיין לא הגעתי להוגוורטס, שם הגרפיקה בגירסת ה-PS3 השתפרה פלאים (ושם אולי גם המשחקיות תשתנה. ואולי לא).

ברור לי שמדובר ב-EA, מפתחת שהוכיחה כבר מזמן שהיא לא משקיעה מי יודע מה על הכותרים שיוצאים מהמפעל שלה, אבל עדיין. הקטע הזה, ששני הדורות מתאחדים לדור אחד, ולמעשה גירסת ה”דור הבא” כמעט זהה לגירסת הדור הקודם (חוץ מהבדלי רזולוציה, בעיקר) ממש מבאסת.

הדבר השני שהפריע לי הייתה שליטת ה-Sixaxis המעצבנת של המשחק. בשביל לבצע קסמים במשחק צריך להוציא את השרביט ולהזיז אותו, כביכול, בכיוונים מסויימים. כדי לעשות זאת אפשר להשתמש בסטיק האנלוגי הימני, או לנענע ולהטות את השלט. הבעיה היא שכיווני התנועות שונים לגמרי מתנועות הסטיק האנלוגי. קסם שמצריך שלושה סיבובים לצד ימין של הסטיק האנלוגי, יתבצע ע”י ניענוע השלט ימינה ושמאלה ב”שליטת התנועה”. הדרך היחידה להבין איך עושים את הקסמים בעזרת תנועה היא לקרוא בחוברת ההוראות, הם לא מוסברים בשום מקום אחר במשחק.

חבל. כנראה ששליטת 1 ל-1 בשרביט (שמיושמת בגירסת ה-Wii) לא הייתה אפשרית, אבל אני בטוח שהייתה יכולה להיות דרך נוחה יותר להשתמש בתכונות ה-Sixaxis. אבל שוין, זה לא שציפיתי להרבה יותר מהמשחק הזה.

ומה עם ארבעת הפלצנים?

לפני כמה זמן כתבתי שאני מתחיל לעבוד על ביקורת צחוקים למשחק המחריד לפי הסרט החדש של Fantastic Four. לצערי, נתקלתי בבעיה טכנית שמונעת ממני לעשות את הביקורת כמו שרציתי במקור, ואני לא חושב ששווה לכתוב אותה בדרך אחרת (זו ביקורת שאשכרה יכולה להסתכם במילים “משחק גרוע, תתרחקו”). אשתדל לכתוב אותה בעתיד, אבל זה יתאפשר רק אחרי שאחזור מחו”ל, בסוף אוגוסט. המשחק כבר לא יהיה רלוונטי אז (למרות שביננו, הוא גם לא רלוונטי היום), אבל אם הביקורת תצא מגניבה ומצחיקה אני לא חושב שזה ישנה.

נשיא סוני אירופה הבהיר היום בשיחה עם כתב(ת?) אתר המשחקים הכלכלי הבריטי החשוב Gamesindustry.biz שההוזלה במחיר הפלייסטיישן 3 שהוכרזה בארה”ב היא בעצם לא הוזלה, כי היא תקפה רק עד גמר המלאי הנוכחי, שלדעתו צפוי להתחסל עד סוף החודש. הרעש שהפליטה הזו צפויה לעשות בארה”ב עוד לא התחיל, כי הם רק התעוררו, אבל חכו חכו.

(עדכון: נו, נראה שהם התעוררו, וכעת הם מכחישים באופן עקרוני, וטוענים שהכתב(ת?) לא הבינה את מה שהיא שמעה. חכו, אני מבטיח שיהיו התפתחויות)

(עדכון שני: נו, אמרתי שיהיו התפתחויות. אתר נורווגי חביב הקליט את קאז היראי, נשיא חטיבת הבידור של סוני העולמית, אומר שהם הפסיקו לייצר את גרסאות ה- 60 גיגה ושירידת המחיר תהיה בתוקף רק עד גמר המלאי).

מוזר מכך, בשלב מסויים של הראיון הוא נשאל אם הוא לא חושש מכך שמיקרוסופט מוציאה הרבה יותר משחקים לשוק מסוני, והוא ענה ש”משחקים זה לא מספיק”. משחקים זה לא מספיק? אז מה כן - חנות וירטואלית שאין בה כרגע מוצרים? שירות אינטרנט נחות משמעותית מזה של מיקרוסופט? על מה הוא מדבר?

וזה עדיין לא החלק ההזוי ביותר של הראיון (אגב, קריאה מבדרת למדי - למקור המלא). נראה שהוא כל כך מאמין במותגים הבלעדיים שנותרו עדיין לקונסולה, כמו Gran Turismo או Metal Gear Solid, שהוא טוען ללא היסוס ש”עד מרץ 2008 תראו את הפלייסטיישן 3 מובילה בהפרש ברור ומשמעותי”.

השאלה של היום, אם כן: מה שתה דיוויד ריבס, נשיא סוני אירופה, לפני השיחה הזו?
שאלת בונוס: מה שתו ראשי סוני ארה”ב כשהכריזו על הזולה במחיר מבלי לספר שהיא תקפה רק לשלושה שבועות?