מולטיפלייר

גיימר אמיתי, כך אני כותב תמיד, לא מגביל את עצמו לסוג אחד של משחק. ואני לא מתכוון ל-FPS לעומת אסטרטגיה בתורות, אלא למשחקי מחשב לעומת משחקי לוח וחבריהם. רבים לא מסכימים איתי וזוהי, כמובן, הבעיה שלהם, שכן אני נהנה יותר.

בכל מקרה, כחובב גדול של… ובכן, הכל, קפצתי ללא היסוס על ההזדמנות לטוס לתערוכת משחקי הלוח הגדולה בעולם, המתרחשת כבכל שנה ב-Essen שבגרמניה. אי אפשר להימנע מלהשוות בין Essen ל-E3, תערוכת משחקי המחשב הגדולה בעולם ז”ל, וישנו דמיון רב ושוני רב, שנובע לא רק מאופיים של המשחקים, אלא גם מהשחקנים עצמם. את ההתרשמות מהמשחקים עצמם כתבתי כאן.

משך משחק, גיל ומספר משתתפים

גודלו של אולם הכנסים הזכיר מאוד את זה של E3, אבל E3 בכל זאת גדולה יותר. וזה מוזר, כי ב-E3 לא באמת צריך את כל המקום הזה, ואילו ב-Essen יש צורך הכרחי שפשוט אין במשחקי מחשב: המון מקום לשולחנות הדגמה. האירוע היה מלא בשולחנות הדגמה, לעשרות משחקים שונים. רוב החברות ניצלו את השטח שלהן רק בשביל שולחנות הדגמה, עם איזה דוכן מכירות או חדר ישיבות קטן. השולחנות היו מלאים כל הזמן - בכלל, היו המון אנשים. היו גם די הרבה חנויות משחקים ששכרו לעצמן דוכנים, פשוט כדי להיות בכנס.

זהו ההבדל הגדול בין E3 ל-Essen: הראשון מיועד לעיתונות וגיימרים כבדים בלבד, ואילו השני הוא בבירור משפחתי ונגיש בהרבה. כמות הילדים והנערים שהסתובבו בכנס היתה מזערית ממש לעומת כמות הבוגרים, המבוגרים-עד-זקנים, ואולי הכי בולט - הנשים - שהסתובבו בכל מקום. היו המון-המון בנות, והמון-המון חבר’ה בגילאי 20+, וממש מעט חבר’ה מתחת לזה. משחקי לוח, באירופה לפחות וחבל שעוד לא בארץ, הם עניין שפונה באופן מובהק לכל שכבות האוכלוסיה. E3, לעומת זאת, מיועדת בבירור לגיימרים כבדים בלבד. אני מוצא את שתי התערוכות מושכות, אבל אין ספק שב-Essen התרגשתי יותר למראה כל הקהל הזה.

קטן וצעקני

אבל אולי הכי מעניין הוא דווקא תחום האינדי, החברות הקטנות שמוציאות משחק או שניים ומגיעות אל התערוכה בעיניים מלאות תקווה. ההתלהבות והתרגשות בקולם של אנשי האינדי זהה גם במשחקי המחשב וגם בלוח, וגם ב-Essen היה אפשר למצוא אצלם משחקים שמתמקדים בז’אנרים נידחים, או המצאות חדשות לגמרי, או סתם זבלה לא ברור בעלויות הפקה נמוכות להפליא. כמעט כולם שווים ב-Essen, כי החברות הענקיות לא שורפות כל כך הרבה כסף על פרסום, מה שמאפשר לאינדי להחזיק עצמם בגאווה מסוימת. ואכן, חברות זעירות רבות מוכרות ב-Essen כמה מאות או אלפי עותקים של המשחקים שלהן, ולעיתים זהו הדבר היחיד שמחזיק אותן עד לתערוכה של השנה הבאה.

האווירה של E3 וזו של Essen שונות אחת מהשנייה באופן חד, אך הן רוכבות על אותה תחושה בסיסית: יווווו, כמה משחקים. יווווו, אני רוצה לראות ולשחק בכולם. ההבדל העיקרי הוא שב-E3 הציפיות ממשיכות להיבנות שכן המשחק לרוב עוד לא יצא, ואילו ב-Essen אפשר פשוט לחכות כמה דקות, להתיישב ליד שולחן ההדגמה, ולחוות בעצמך את המשחק הצבעוני והמעניין עם כל הסמנים והחיילים המשעשעים האלה,  עם מדריך צמוד שבבירור אוהב את מה שהוא עושה. וזה אחלה כיף.

נשיא סוני אירופה הבהיר היום בשיחה עם כתב(ת?) אתר המשחקים הכלכלי הבריטי החשוב Gamesindustry.biz שההוזלה במחיר הפלייסטיישן 3 שהוכרזה בארה”ב היא בעצם לא הוזלה, כי היא תקפה רק עד גמר המלאי הנוכחי, שלדעתו צפוי להתחסל עד סוף החודש. הרעש שהפליטה הזו צפויה לעשות בארה”ב עוד לא התחיל, כי הם רק התעוררו, אבל חכו חכו.

(עדכון: נו, נראה שהם התעוררו, וכעת הם מכחישים באופן עקרוני, וטוענים שהכתב(ת?) לא הבינה את מה שהיא שמעה. חכו, אני מבטיח שיהיו התפתחויות)

(עדכון שני: נו, אמרתי שיהיו התפתחויות. אתר נורווגי חביב הקליט את קאז היראי, נשיא חטיבת הבידור של סוני העולמית, אומר שהם הפסיקו לייצר את גרסאות ה- 60 גיגה ושירידת המחיר תהיה בתוקף רק עד גמר המלאי).

מוזר מכך, בשלב מסויים של הראיון הוא נשאל אם הוא לא חושש מכך שמיקרוסופט מוציאה הרבה יותר משחקים לשוק מסוני, והוא ענה ש”משחקים זה לא מספיק”. משחקים זה לא מספיק? אז מה כן - חנות וירטואלית שאין בה כרגע מוצרים? שירות אינטרנט נחות משמעותית מזה של מיקרוסופט? על מה הוא מדבר?

וזה עדיין לא החלק ההזוי ביותר של הראיון (אגב, קריאה מבדרת למדי - למקור המלא). נראה שהוא כל כך מאמין במותגים הבלעדיים שנותרו עדיין לקונסולה, כמו Gran Turismo או Metal Gear Solid, שהוא טוען ללא היסוס ש”עד מרץ 2008 תראו את הפלייסטיישן 3 מובילה בהפרש ברור ומשמעותי”.

השאלה של היום, אם כן: מה שתה דיוויד ריבס, נשיא סוני אירופה, לפני השיחה הזו?
שאלת בונוס: מה שתו ראשי סוני ארה”ב כשהכריזו על הזולה במחיר מבלי לספר שהיא תקפה רק לשלושה שבועות?

לא, זה לא שכמעט אף חברה חוץ מנינטנדו לא הציגה שום דבר חדש (וגם בנינטנדו אלו לא היו משחקים חדשים). זה גם לא שזו השנה הראשונה מזה שש או שבע שנים שאין לנו נציג בתערוכה מפאת חוסר הבהירות סביב קיומה והיקפה. זה אפילו לא בגלל שאין כמעט ממה להתלהב השנה.

מה שבאמת מבאס אותי בתערוכת E3 השנה היא שלאף אחד לא איכפת. כלומר, בחו”ל נראה שלאנשים מאוד איכפת, וכל אתרי המשחקים הגדולים מסקרים את התערוכה בשצף קצף. אבל אצלנו - יוק. כמות הגיימרים שטרחו לקרוא את הכתבות והחדשות הרבות שלנו מהתערוכה, להוריד את הסרטונים ולצפות בתמונות היא מאוד קטנה - הייתי מודד אותה בעשרות, אולי מאות בודדות.

אפשר לומר שהגיימרים לא מתלהבים כי התערוכה לא מלהיבה, אבל לדעתי זה לא נכון. אם זה היה נכון היינו רואים אותם מגיעים לקרוא את הסיקור ומתבאסים, אבל הם פשוט לא מגיעים. מבט חטוף במה שקורה ב”גיימר”, האתר הישראלי היחיד הנוסף שמסקר את התערוכה (ויסלחו לי Igames), מראה שהמצב שם דומה. ואני בכלל לא רוצה להזכיר אתרי מיינסטרים כמו Ynet שמבחינתם, זה לא מצדיק את הזמן שלהם, למרות שאני מתחנן ושולח אליהם אייטמים כל הזמן, רק שיפרסמו ויחשפו עוד אנשים לכתבות על משחקים.

אז או שלגיימרים הישראלים באמת לא איכפת מהתערוכה, או שהם בכלל לא מבינים את חשיבותה, או, וזו המסקנה הכי מצמררת, שמספר הגיימרים הישראלים שמתעניינים בתעשיה, בביקורות ובדברים שקצת מעבר למשחקים, שואף לאפס. אני באמת לא יודע, אבל יש משהו שאני כן יודע: חוסר העניין המוחלט בסיקור E3 מצטרף לירידת העניין ההדרגתית אך הבטוחה בסיקור משחקים בכלל, גם אצלנו וגם בגיימר. אם זה יימשך, אני חושש מאוד לעתיד עיתונות המשחקים בישראל. זה לא שהאתרים בסכנת סגירה, לא, אלא שההכנסות שלהם, התעבורה והפוקוס עוברים מעיתונות לכל מיני דברים אחרים.

ולחשוב שפעם, לא לפני הרבה שנים, היינו כותבים ביקורות של 1200 מילה מינימום, אנשים היו ממש קוראים את כל זה והיו מרוצים עד הגג. היום, תנו להם יותר מ- 300 מילה וזה כבר יותר מדי בשבילם.

סליחה על הביאוס. אולי תנסו להכניס קצת אופטימיות לפוסט הזה בתגובות?

E3 שלי מאופיינת בעיקר בחוסר שינה. מכיוון שממילא הוכתרתי כ”הוא שהתלונן על E3″ (תודה אביב, המצאת לי שם נשגבי), לא היתה שום סיבה לא להרוויח את התלונות שלי ביושר. מאז יום שני אני חי את התערוכה הזו בכל רגע ערות- אני כותב כל זמן שהאצבעות שלי נוגעות במקלדת ,שזה עד חמש או שש בבוקר כל לילה, ובשאר הזמן אני מכאיב לאזני החברים שלי בסיפורים על משחקים שרחוקים מאיתנו חודשים רבים.

מה מגניב במיוחד? Mass Effect נראה כמו KotOR על סטרואידים, וכולם אוהבים את קוטור. Assassin’s Creed שלוקח את הטיפוסים-זינוקים-קרבות מבוססי תזמון של הנסיך הפרסי ומקיף אותם בחופש אמיתי ועלילה מסקרנת, ואה כן, גם גרפיקה שמגרה לי את בלוטות הריר. Gears of War PC, אני באמת צריך להוסיף? זה משחק שכמעט גרם לי לקנות Xbox 360, והוא מגיע עד אליי! כלומר, עד הבית, אני עדיין אצטרך לקנות בשבילו מחשב חדש. Too Human שלא ברור לי למה אני נמשך אליו ו-Killzone 2 עם טריילר שנותן לו הרבה הרבה הייפ.

אבל הידיעה שנראית לי הכי משמעותית היא זו. שוב, כמו בסיפור ההוא עם רוסיה ואסטוניה, אני מרגיש שאנחנו עדים לעוד רגע היסטורי- קונסולת משחקים שמזיקה משמעותית לתעשיית הטלוויזיה? מי שמע על דבר כזה בכלל? זה מדהים בעיני. ומה שקורה ביפן, יש סיכוי סביר שיקרה בצורה כזו או אחרת בעוד מקומות בעתיד.

אני רוצה את Bioshock!
ואת Rock Band!
ואת Mass Effect!
ואני לא יכול להאמין שהסרטון של Killzone 2 אמיתי!

אני לא יכול עם זה יותר!

תערוכת E3 החלה בשקט יחסי, נקווה שלא מבשר על המשך רגוע מדי. העלינו ידיעה קצרה לסיכום היום עם העדכונים הכי חשובים, וכמובן שאתם מוזמנים לקרוא את הסיקור המלא והשוטף שלנו.

מיקרוסופט לא הציגה כמעט שום דבר חדש או לא צפוי במסיבת העיתונאים שפתחה את התערוכה. במקביל, מעט מאוד משחקים חדשים הוכרזו. אני מקווה מאוד שנראה קצת יותר הכרזות משמעותיות במהלך מסיבות העיתונאים של כל אחת מהחברות. E3 אולי לא מה שהיא היתה, אבל חברות המשחקים בכל זאת צריכות להציג משחקים וליצור הייפ אם הם מתכוונות גם לעשות כסף.

ההיילייט האישי שלי היום הוא Call of Duty 4. הייתי בטוח שמדובר בסתם המשך, והוא דווקא נראה מלהיב מאוד.

למרות העבודה התזזיתית בימים האחרונים ובימים שעוד יבואו, יש לי עדיין כמה דקות לכתוב בבלוג. תערוכת E3 המחודשת, שאף אחד עדיין לא ממש יודע איך היא תעבוד והאם היא עדיין תספק לנו המון מידע על משחקים חדשים, יוצאת לדרך מחר בבוקר-בבוקר עם מסיבת העיתונאים של מיקרוסופט.

אנחנו, בכל מקרה, מוכנים לשטפון של מידע, בתקווה שזה באמת יגיע. הכנו לשם כך עמוד מיוחד שבו נעדכן עם הידיעות, הכתבות, הסרטונים והתמונות שנעלה לאתר במהלך ימי התערוכה. כרגע העמוד עדיין ריק, אבל עד מחר הוא כבר יתמלא

נ.ב. בויכוח בין ערן לשי אני כמובן תומך בערן. E3 זה מגניב אש.

עדכון: רבע לשתיים בלילה, ולמרות שמגיעים הרבה עדכונים אנחנו סוגרים את הבאסטה כדי לקום בשש בבוקר על מנת לתפוס בשידור חי את מסיבת העיתונאים של מיקרוסופט. לילה טוב!

(נ.ב.: מישהו יודע איפה הסיקור של גיימר?)

מאז שהתחלתי לעבוד ב-Vgames, אני חש בהתרוממות רוח רצינית לקראת E3. ‘למה אתה מרוצה כל כך?’ שואלים אותי אנשים, ‘מחכות לך עוד כל כך הרבה חדשות לכתוב וכתבות סיכום ענקיות!’ הם שוכחים שזה רק קצה הקרחון, ו-E3 היא פרויקט רציני גם לוגיסטית (לפחות בזמן שעוד היינו טסים לשם). חמור מכך, הם מתעלמים מהמסיבה שמסביב, מכל העליצות הכללית בעולם הגיימינג. אתם מבינים, הקרנבל הוא לא רק דרך אגב, הוא-הוא הנקודה החשובה ביותר בתערוכה. יש כל כך הרבה משחקים טובים, מעניינים, מושכים, חדשניים, צבעוניים, עמוסי טריילרים ומלאי הבטחות! עולם הגיימינג חוגג את קיומו, ולכמה ימים אנחנו שוכחים כל דבר מלבד משחק, הנאה, ועיניים נוצצות.

יש כל כך הרבה משחקים יפים ומעניינים בעולם, עד שהגיימר הממוצע ייאלץ לחכות שנתיים כדי להתנסות בהם בגלל מגבלות החומרה והתקציב. אך זה חלק מהיופי שבדבר, חלק מהחוויה המקסימה - לעולם לא יהיה די, לעולם לא נוכל לחוות הכל. תמיד יהיה עוד, והוא רק הולך ונעשה מרשים יותר. התעשייה שמסביב, מחזורי הכספים, כל הדברים שמניעים ומביאים לקיומו של עולם הגיימינג, אין ספק שחשיבותם באה תחילה. אבל לא ב-E3, הו לא, וכמו בכל קרנבל, למשך כמה ימים החוקים משתנים והדברים החשובים הופכים לטיפשיים.

השנה התרוממות הרוח פחותה מהרגיל, בגלל ש-E3 הצטמצמה ובעקבותיה גם התחושה שמדובר ביום חגיגי - קדוש כמעט - אבל עדיין אמצא את עצמי עוקב, מהופנט, אחרי הידיעות שצצות בכל רחבי הרשת ואצלנו בויגיימס, ומי יודע, אולי עד שנה הבאה נחזור לחגוג את הגיימריות שלנו בלוס אנג’לס הבנויה. E3 שמח לכולכם!